תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א תקכ״חTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 528
א׳מורי הר"ר אביגדור כ"ץ זצ"ל כ' דמורדת האומרת בעינא לי' ומצערינא לי' פוחתי' לה ז' דינר על כלות כתובתה כמתני' (כתו' ס"ג ע"א) ובמאיס עלי להשהותה י"ב חדש ואז תצא בלא כתו' וזה כדברי ר"ת שכ' בתוס' וכתב כמו כן שלא פשט מ"ש רב אלפס דלא קנסי' לי' בדידה מה שהביאה עמה אלא מפסדת הכל.
1
ב׳רב מחולל כל כהימן ודרדע וכלכל, אשכל ואמרכל חננו השם כי יש לו כל, המאיר לכל, האירה עינינו בנדון שלפנינו בראובן הבא לסמוך כותלו כנגד חלון שמעון מן הצד ועתה צריך להרחיק מלא רוחב החלון ופסקנו להרחיק ולמדוד כל החלון כל רוחב שקיפתו מבחוץ כן דרך חלוני הדיוט שקופים מבחוץ כדמוכח בחלוני הבית שהי' שקופים מבפנים א"כ השקפה עשויי' להכניס האורה וזה הנדון שלפנינו השקיפה מועטת אשר החלון צריך לה מאד שלא תאמר א"כ כל אדם ירצה שקיפתו להרחיק ממנו אע"פ שע"ז יש להשיב כמו כן יכול להרחיב חלונו ולהרחיק חצרו ולרווחא דמלתא לא הוצרכנו לכל זה ועוד דקדקנו כיון שמפורש (ב"ב כ"ב ע"א) שכנגדו ד' אמות וזהו ע"כ מבחוץ כמו כן מלא רוחב החלון מן הצד (שם ע"ב) היינו מחוץ ואע"ג דמוקי לה בגמרא משני צדדים לפי שיטת קושיא לפום ריהטא דמתני' היינו כפשטי' מ"מ לא ידענא שפיר אמאי לא מוקי לה הכי אם לא להודיענו דין זה ע"כ לשונינו. ויש מרבותינו נחלקו עלינו לא הצריכו למדוד מבחוץ אלא כמלוא רוחב אויר החלון מבפנים וראייתם לא שמענו אך קצת יש להם סמך מן האלפס דגרסי' וכמה טפח וכן בהלכות פסוקות ורוצי' לומר לפ"ז לא היה צריך להרחיק כ"א טפח אמנם אין אנו מבינים אותו הפי' וכמה צריך להיות רוחב המרחיק והמחזיק החזקה טפח אבל פחות מכאן לא ומ"מ אם רוחב יותר צריך שם הרחקה יתירה סוף דבר לא הבננו ראי' מפורשת וקצת מרבותי' מודי' לנו וגם קצת מהם אומרי' אפי' אם נצטרך למדוד מבחוץ היינו דוקא אותו צד הסמוך אבל צד אחר לא ודבר זה לא נכנס באזנינו כי כל שיעור חכמים כך או כמדת כולו מבחוץ או כמדת כולו מבפנים. ושלומך ושלום תורתך אמון ולא אכזב. אליעזר בר' שלומיאל. מרדכי בר' יוסף שלמה בן הח"ר ברוך ותשובתו כתובה לעיל (סי' רמ"ז) המתחלת על השקיפה.
2
