תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א ס״חTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 68
א׳ראובן נתאכסנו אצלו סוחרים אורחים ושמעון מחזר אחריהם לקנות סחורה וא"ל ראובן אני רוצה לקנות ולזכות בה כי ביתי זכה לי והלך שמעון וקנאה כשלא היה בביתו ועתה תבע ראובן להשיב מה שקנה דין זה פסוק ממתני' (ב"מ י"א ע"א) ראה אותן רצין אחר מציאה ואמר זכתה לי שדי זכתה לו ה"נ זכה ראובן בסחורה שבביתו ותו דדייני' י' משום דינא דבר מצרא משום ועשית הישר והטוב ואין נ"ל דשאני מציאה דאין בה חסרון קנין ומעות אבל הכא דלמא לא מתרמי ליה זוזי לקנות ותו דזכתה לי שדי אוקימנא והוא שרץ אחריו ומגיעו ותו מסקי' פ"ב דע"ז (ע"ב ע"א) ופ' המוכר את הספינה (בבא בתרא פ"ה ע"ב) משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו וכו' עד פסק סמכא דעתי' לא פסק לא סמכא דעתי' ולא קנה ותו דאמ' בפ' המוכר את הספינ (פ"ה ע"א) ברשות לוקח כיון שקבל עליו המוכר קנה משמע בעוד שלא קבל עליו לא קנה ומשום עני המהפך בחררה יש בדבר אם יכול לקנות במקום אחר אבל אי יש ריוח גדול שאין מצוי לו לקנות או מציאה אין בו משום עני המהפך בחררה כדפי' פ' האומר לחבירו (נ"ט ע"א) ודכותי' אמ' (ב"מ ק"ח ע"ב) מתנה לית בה משום דינא דבר מצרא ולא דמי לההוא דפ' לא יחפור (בבא בתרא כ"א ע"ב) מרחיקי' מצודת הדג מן הדג מלא מרוצת הדג ומסיק שאני דגים דיהבו סיירא ולהאי בר מבואה כו' (שם) ומטעמא דכתי' דהכא תלוי בפסק ואפי' אי אמר אי מזבי' להאי סחורה לדידך מזבי' זה קנה וזה לא קנה כיון דלא פסק כדאי' בע"ז וביתו לא עדיף מקנין. ותו דקתני פרקן והכניסן לביתו אפ"ה לא קנה וכיון דלא קנה לא זכה גם בריוח.
1