תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א ע׳Teshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 70
א׳וה"ה אם כתבו לו פסק דין וחייבוהו נאמן לאמר פרעי ובשבועה וכו' שאין זה דומה לשטר שנכתב לעדות אבל פסק דין כותבי' מפני שאין הדיין נאמן לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי אלא כל זמן שעב"ד עומדי' לפניו כדאי' פ' י' יוחסין (קידושין ע"ג ע"ב) וכשפרעו אפשר שלא חש לטלו ממנו וכ"ש אם לא ידע כשכתבו לו אבל שטר כותבי' איך פלוני בר פלוני אמר הוי עלי עדים והלכך אם לא נטלו כשפרע ולא כתב עליו שובר איהו דאפסיד אנפשי' וכן הלכה למעשה ואם טען פרעתי או אמר כבר נשבעתי בב"ד נשבע לאמת דבריו שכבר פרע ונשבע ופטור וסעד לדברי בדברי ראב"ן אבל רב אלפס פליג ופסק אם אמר כבר נשבעתי בב"ד נאמן בלא שבועה ואם הוחזק כפרן שלא נשבע או נשבע שבועת ב"ד הראשונה ופטור ואין נ"ל אם הוחזק כפרן בעדו' חייב לפרוע ואין נאמן על אותו ממון עוד לשבע ושכנגדו נשבע ונוטל ובלא שבועה כשהוחזק כפרן לאחר שבועה כמו שפסק בהגוזל קמא. וכפרן דינו מתחלק לי' פנים כמו שפי' לעיל (סס"י "ב).
1