תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר ל״וTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II, Issur VeHeter 36
א׳ועוד דקדק ר' מילא מים להשקות לבהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור (שבת קכ"ב ע"א) אמאי נקטיט להשקות ליתני לשתות וכ"ת משום רבותא דבהמה הרי בגמרא דקאמר וצריכא לא קאמר ה"מ לדידי' אבל לבהמתו שרי אלמא אין חידוש משום בהמה אלא נראה לר' כל דבר שהוא איסור שא"א לעשות לו בשום ענין בשבת כגון מחוץ לתחום וגם להשקות בהמה מן הבור א"א ע"כ הוא אסור להשקות אחריו אבל לעצמו שיכול לטפס ולירד מותר וכן כל דבר הבא מרה"ר מותר הוא לישראל אפי' עשאו בשבילו. עיקר וענין איסור דאו' אם נעשה בשביל ישראל מותר לישראל אחר ויש חולקין. ואין ישראל חייב למנוע מן הגוי אם רצה להביא עשב לבהמתו דבהמתו אינה מצווה מלאכול איסור אבל הוא מצווה מליהנות דבר איסור שנעשה בשבילו דומי' וכן מאכיל אחריו ישראל הוא עצמו או בהמתו אבל הגוי עושהו מותר דגוי אדעתא דנפשי' קא עביד כדאמרי' גבי דליקה ואינו מצווה אלא שלא יהא המשוי עליה כי למען ינוח אמרה רחמנא וסוגי' דשמעתא כל בפניו במכירו אסור ובדבר שמסיק אדעתי' שזה יצטרך לו והוא דבר שצריך להוסיף בשביל רבים אסור אפילו עושהו בשביל עצמו ואיכא למיחש שמא ירבה בשבילו בשעה שהוא עושהו ושלא בפניו אפי' מכירו כגון בור וכיו"ב מותר. ומזה הטעם אסור להתחמם כנגד האש שעשאו גוי בשבת אבל היו יושבי' ועשה הגוי מדורה ונהנין ממנה א"צ להניח מקומן בשביל כך. בשם ר"ת
1