תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר ע״זTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II, Issur VeHeter 77
א׳ואשר שאל חביבי הר"ר טוביה על התנור שטחוהו באליה ואפו בו ולא הוסק אחרי הטיח אותו הפת אסור לאכלו אפי' במלח כדאמ' בפ' כל שעה (פסחים ל' ע"ב) ובפ' דם חטאת (זבחים צ"ה ע"ב) ההוא תנורא דטחו ביה טחיה אסרה רבה בר אהילאי למיכל לרפתא לעולם אפי' במלחא וכו' ואע"ג דאיתותב רבה בר אהילאי ה"מ בפת הנאפה בו לעולם אפילו בפת הנאפה בו לאחר שהוסק שנית בהא ודאי איתותב אבל פת דמעיקרא קודם שהוסק ודאי אסור למיכליה אפילו במילחא דלמא אתי למיכלי' בחלבא. וצ"ע אם מותר למוכרו לגוים מי חיישי' דלמא אתי לזבוני' לישראל ואתי למיכל בחלבא כדקא חיישי' בפ' כל שעה (פסחים מ' ע"ב) גבי ארבא דחיטי דטבעה בחישתא דאסרה רבא לזבוני לגוים ונ"ל דכולי האי לא חיישי' חדא דלא משתמיט תלמודא בשום דוכתא דלאשמועי' האי חששא באיסורא דרבנן אלא באיסורא דאורייתא כגון ההוא ארבא דחיטי דהוי חמץ נוקשה דלכל הפחות בלאו ועוד ראי' מדקאמר ואסרה למיכל ואפי' במילחא ולא קאמר לזבוני' לגוים ש"מ דלגוים שרי לזבוני כיון דאיסורא דרבנן היא דמדאו' בטיל ברובא ולא מחמרי' למיחש כולי האי למיסר לזבוני לגוים.
1
