תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב קל״טTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 139
א׳ששאלת על לוי שנתן משכון עבור חלקו מן המס ליד גזברי הקהל הגובי' את המס ואבד המשכון אם חייב לשלם נ"ל כיון דהשר אינו חוזר על לוי עבור החסרון אלא על הקהל נמצא שהגזברי' שלוחי הקהל הם וכיון שנתן ליד שלוחם ונאנס מיד השלוחים פטור כמו א"ל המשאיל שלחה ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי ומתה פטור (ב"מ צ"ח ע"ב). וכן תרמי' על האבוד ועל הגזול כו' (שם נ"ח ע"א) פי' בא ליד גזבר ואבד קודם תרומה תורמי' עליו ואינו חייב באחריות' כדמשמע בפ' ההב (שם) הלכך הכא כל הקהל יחלקו עמו בהפסד ולא הוא לבדו. ואין לחייב את לוי ולומר כיון דמשכון בעלמא יהיב להו לאו לפרעון יהיב דמנה אין כאן משכון אין כאן דהא לאו מלתא היא דל"ד כלל להא דפ"ק דקידושי' (ח' ע"ב) דמנה אין כאן דהתם כסף שצריך לתן לא נתן הלכך משכון שנתן אין כאן שיועיל במקום כסף שהי' לו לתן אבל הכא בנדון זה הלא הם אינם חייבי' לשר כסף אלא או כסף או מטלטלי' שוה כסף וכך הוא דרך נותני משכון ליד הגזבר שכשיבא שליח השר לגבות אינם מוכרי' המשכון ופורעי' לשר מעות ומחזירי' המותר לבעליו אלא נותני' לו המשכון כמו שהוא בכל כך מעות שהבעלי' חייבי' הן שהמשכון שוה הרבה יותר הן ששוה כל כך בצמצום וכיון שאין שום חילוק והפרש לגזברי הקהל בין מעות מוכנים בין משכון אין לחלק בין שנתן מעות בין שנתן משכון. ועל דין השני ששאלת הרי הוא כיו"ב לגמרי דכיון שבא ליד גזבר של הקהל כגבוי דמי לכל דבר כדפי' ודוקא שבא ליד גזבר אבל אם זמנוהו בתיבת עצמם לתתו ולא נתנוהו עדיין מחוסר גובינא הוא ואבד לעצמם. ושלום לך ולתורתך כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך שיחי'.
1