תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב קנ״אTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 151
א׳שאלה. ועל המעות שהלוה לך הבחור ואתה נותן לו ההוצאה והוא חוזר עם בנך אם מתחלה הי' התנאי ביניכם שילוה לך מעות ושאתה תתן לו ההוצאה והוא יחזיר עם בנך אע"פ שהיית בטוב נותן לו ההוצאה בשכר שחוזר עם בנך נמצא שההוצאה שאתה נותן לו אינה שכר המעות מ"מ כיון שהתנאי הי' כך שילוה לך מעות אסור כדאמ' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ד ע"ב) הלוני ודר בחצרי צריך להעלות לו שכר אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר ואע"פ שהבחור קבל עליו האונסי' כיון דאחריות גניבה ואבדה עליך אסור משום רבית כיון שאתה קצבת עמו לתן לו ההוצאה הו"ל רבית קצוצה כדאמ' באיזהו נשך (ס"ט ע"ב) רב חמא הוי מוגר זוזי בפשיטי ביומא וכלו זוזי דרב חמא ופריך ומ"ש ממרא ומשני משום דלא הדרי בעיניהו ולא ידיע פחתיהו וכן משמע בתוספתא (ב"מ פ"ד) דגרסי' התם משכיר אדם מעותיו לשולחני להתנאות בהם ולהתלמד בהם נגנבו או שאבדו חייב באחריותן נטלו מלפניו באונס הרי הוא כנושא שכר וכו' אלמא דאפי' כה"ג דאחריות אונסין על הנותן ואחריות גנבה ואבדה על המקבל לא שרי לנותן לקבל שכר מעותיו אלא בכה"ג להתנאות בהם ולהתלמד בהם ולהתעטר בהם דהדרי זוזי דידי' בעיניהו אבל הלואה אפי' אם מקבל נותן אחריות נכסי' אסור לטול שכר מעותיו. ול"ד להא דאמ' בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ד ע"ב) דפריך האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא ומשני כיון דמקבל עלי' יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא ולההוא דרב (שם ע"ג ע"א) דיהיב זוזי לחמרא וקבל עלי' אונסא דאורחא ושקיל חמשה ופריך כיון דקבל עלי' אונסא לשקול שתא וכו' דשאני התם דדרך מקח וממכר הוא דכל דכותי' מקח וממכר רבית דרבנן הוא ובכה"ג שרו רבנן כיון דקבל עלי' נותן קצת אחריות או אזולא או אונסא אבל בהלואה דרבית קצוצה דהוי דאו' אסור אפי' קבל עלי' אונסא דלכ"ע שוכר לא מחייב באונסי' אפ"ה משמע דאסור. אבל אם כך הוא שנתן לו את הקרן במתנה גמורה כמו שכתבת' לבסוף שאם תרצה להשיב לו תעשה ואם תרצה לעכבן הרשות בידך כה"ג נראה דמותר ושלום לך ולכל כנותך כחשק אהבך נדבה מאיר בר' ברוך שיחיה.
1