תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב רמ״וTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 246
א׳שאלה. קדרת בהרריך. מי ישדד עמקים אחריך, מורי הר' אשר שיחי' שאלת על ראובן שנתן מתנה לבניו ולבנותיו ממקרקעי וממטלטלי לכל א' חלק שמיני והקנה להם בפני עדים ואח"כ נודע שהעדי' היו קרובים לאחד ממקבלי המתנה ורחוקי' לגבי אינך. דבר זה נשאלתי מדייני ורמש"א כמו כן עכשיו וכבד נתחבטו על דבר זה קמאי דקמן ובימי רבי' אבי העזרי נעשה מעה בא' שחלק מתנת שכ"מ לכמה בני אדם כאחד בפני עדים ונמצא שהי' קרובי' לאחד ממקבלי המתנה ולאחר מיתתו כתבו כל הצואה ובטל כל המתנות מכח ההוא דירושלמי דפ"ק דמכות (הלכה ז') פלוגתא דר"י ור"ל וקיי"ל כר"י דאמר מאחר דפסולי' לזה פסולי' לזה וכתב דאין חילוק בין בע"פ בין בשטר והתשובה היא בספרו בסי' תתקל"א ופי' דאפי' לרבא דאמר (גיטין ח' ע"ב) דהעבד שהביא גיטו וכתב בו עצמך ונכסי קנוי' לך כו' עד אחד זה ואחד זה עצמו קנה כסי' לא קנה דפלגינן דבורא מודה לר"י דירושלמי וטעמא דלמא אתי לחלופי בשטרא דעלמא אבל בשטר שיחרור ליכא למיחש לאחלופי כיון דבעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם כדאמר רבא גופי' בפ"ק דגיטין (ג' ע"א) ובעל העיטור (ח"א דף כ"ב ע"א) כתב ק"ל לרבוותא גבי אלעאי וטוביה (מכות ז' ע"א) אע"ג דלגבי מלוה ולו הרחיקי מ"ש מהכותב כל נכסיו לשני בני אדם והעדים קרובים לזה וכו' ועוד הקשה על הירושלמי אמאי לא פלגי' דבורא וכתב בשם רבי' אפרים מקלוניא דגמרא דבני מערבא ליתא דהא קיי"ל בתרי גופי' פלגי' דבורא אבל בעל העיטור כ' סברא דנפשי' דלא פליגא גמרא דידן אירושלמי וז"ל מסתבר דההוא דירושלמי כגון שכתב נכסיו לב' בני אדם דליכא למפלג דבורא דומי' דהכותב נכסיו לשני עבדיו דאין הנכסים מוחלקי' וה"ה לשנים שלוו מן האחד דאחראין וערבאין זה לזה דליכא למפלג נכסם של זה ונכסי' של זה אבל כתב שדה פלוני לפלוני ושדה פלו' לפלו' דאיכא למפלג פלגי' אע"פ שהעדי' קרובים לאחד מהם ואלעאי וטוביה גופי' מוחלקי' ונכסי' מוחלקי' אבל בעבד שהביא גטו וכתב בו עצמך ונכסי קנוי' לך פלגי' דבורא וחזינא פירושי אחריני ולא נהיר לן עכ"ל ול"נ דדוקא בעדי' קאמר ר"י הכי וטעמא דידי' משום דיליף מקרא דמקיש שלשה לשנים מה שנים נמצא א' מהם קרוב או פסול עדותן בטילה אף ג' נמי וכיון דהשלישי שבא אח"כ אע"פ שלא הי' צריכים לו שהרי העדות ראויה להתקיים בשנים הראשונים אפ"ה עשאן הכתוב עדות אחת ואי לייה להאי ליתא להאי ומינה יליף ר"י דה"ה כתב נכסיו לב' בניו ועדים קרובים לזה ולא לזה דאע"ג דאותו שאין העדי' קרובי' לו א"צ שיעידו לשני אפ"ה הוי עדות אחת ועדות שבטלה מקצתה משום פסוליהו דידהו בטלה כולה ול"ד כלל לקני את וחמור דקני פלגא דשאני התם דעדים כשרים הם אלא שאחד מן הקונים לאו בר מקניא הוא ול"ק נמי אמאי לא פלגי' דבורא דגבי עדים גזירת הכתוב הוא היכא דלמקצת כשרים ולמקצת פסולי' דבטלה כל העדות והקנין שנעשה בפניהם כמו היכא שמקצת העדי' כשרי' ומקצת העדים פסולים דעדותן בטילה. וא"ת והרי פלוני רבעני לרצוני הוא ואחר מצטרפי' להורגו הרי פלגי' דבורא אפי' בעדי' אע"ג דקרוב הוא אצל עצמו כשר הוא אצל מי שאינו קרוב לו הא ל"ק כלל שאני התם דלא נתקבל עדות. (חסרי' בכ"י איזה תיבות).
1