תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב נ״גTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 53
א׳שאלה. ועוד יוריני מורי אשה שיש לה שומא באותו מקום בבית החיצון מקום שהשמש דש וגם בבדיקת העד וגם כשהיא משמשת עם בעלה מוצאה דם מחמת השמש שנוגע בשומא באותו מקום דם טמא או טהור. לב תלמידך נוטה שאין לחוש כדאי' בפ"ב דנדה (ט"ז ע"א) דהרואה דם מחמת מכה ומשמע אפי' בשעת וסתה טהורה ובמקור מקומו טמא קא מיפלגי רבי ורשב"ג ואומר ר"י הא דמטהרי' לאשה אפי' בשעת וסתה אי וסתות דרבנן ה"מ כשהיא מרגשת שבא הדם מן המכה שיש לה צער ומרגשת מכאב המכה המוציאה דם ולא חיישי' שמא גם מן המקור יצא דם כיון דוסתות דרבנן אבל אינה מרגשת שבא מן המכה טמאה בשעת וסתה אף לרבי דאמר וסתות דרבנן דאל"כ הוי בעינן דכל ענין תולה במכה א"כ זאת האשה תהיה טהורה לעולם דכל שעתא נתלה בדם מכה אלא ודאי כן הוא דאם אינה מרגשת שבא מן המכה טמאה אם זמן וסתה הוא אבל שלא בשעת וסתה אע"ג דלא מרגשת דמחמת מכה קאתי תלי' בדם המכה כיון דקיי"ל וסתות דרבנן כמו שפסק ר"י בפ' כל היד. ובימי ספירתה אם ידועה לה כמה ימים היתה רגילה לראות רצופין קודם שילדה לה השומא גם עתה מנין אותם הימים תהיה טמאה ואז תתחיל למנות בטהרה מ"מ תבדוק בימי ספירת טהרתה שחרית וערבית כי שמא תראה דם בשפע שיהא ניכר שמן המקור בא ולא דם שומא גרידא הוא. ועוד כיון שהשומא עומדת בפרוזדור אפשר להתברר אם מן המקור בא כשהיא מכנסת העד לחורי' ולסדקי' בפנים ותן לחכם ויחכם עוד די לחכימא ברמיזא. וההוא דפ' המפלת (נדה כ"א ע"א) המפלת כמין קליפה תטיל מים וכו' לא דמי לההוא דפ' כל היד דמטהרי' בלא הטילה למים דההוא דפ' המפלת בשעת וסתה מיירי ולא הרגישה האשה בעצמה אם מחמת מכה היא אם לאו הלכך תטיל למים אם נמוחי' טמאה כי דם המקור שנקרש הוא ואם לאו טהורה כי בריית בשר אדום הוא של המכה עצמה ולא דם ובלא"ה ל"ק דהרופאים ראו בזכוכית שלהם שיש לה קיבוץ של תלתולי דבר אדום ולא היו יודעי' אם דם מקור הוא ונעשה כך או אם מורסא ומכה גמורה הי' לה והיא לא היתה מרגשת בשום מכה הלכך תטי למים אם נמוחו טמאה אפי' שלא בשעת וסתה דם מקור הוא ואתה ותורתך וכל ביתך וכל כנותך שלום שלום לעילום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך זלה"ה.
1