תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב פ״דTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 84
א׳שאלה. נשאלה שאלה זו בפני ב"ד הא דאמר רב גידל אמר רב (כתו' ק"ב ע"א) כמה אתה נותן לבנך כך וכך ולבתך כך וכך עמדו וקדשו הן הן הדברים הנקני' באמירה אי דוק אבי חתן ואבי כלה אבל בעל לאשתו ואשה לבעלה ואבי האב ואדם אחר אין נקני' בדברי' בשעת הקידושין או דלמא אחרים נמי. השיבו לשואל כך נ"ל ודעתנו נוטה שאבי חתן ואבי כלה לאו דוקא אלא כל אדם שוי' בדבר לקנותן באמירה שלא דברי חכמים באבות אלא בהוה שכל הנמצאים בזיוג הרי הם כאבות וטעם הדבר שנקני' באמירה כמו שפי' חכמי' בההוא הנאה דקא מתחתני אהדדי גמר ומקני אהדדי והואיל וטעם הדבר בשביל עשיית החתון הוא אף אחר אם יפסוק בשעת הקידושי' כל מה שפוסק גמר ומקני ודבר זה אנו למדי' מדין ערב שכך אמרו חכמי' מאיזה טעם ערב משתעבד בההוא הנאה דקא צייתי להדדי וקא סמיך אדבורא וקא יזיף גמר ומשעבד נפשי' באמירה בעלמא אף ה"נ בההוא הנא דקא צייתי לההוא גברא דפסק עמי' וסמכי' אדבורא אף ההוא גברא מה דפסק גמר ומקני כיון דעמדו וקדשו מדבריו נקני' באמירה ומעטם זה למדנו שאבי חתן ואבי כלה לאו דוקא אלא כל אדם שוי' בדבר זה לקנות דבר זה באמירה אלא שדברו חכמי' בהוה. ותשו' השאלה אשר שאלונו מה שהורינו מן השמים כתבנו וחתמנו ונתננו ביד השואל יואל בר' משה אליה בר' שמעיה חננאל בר' יהושע.
1