תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ג שמ״חTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part III 348
א׳ראובן תבע שמעון לדין על אודות ששמעון הלך חוץ לעיר והלך הפקיד של העיר והניח שומרי' תוך בית שמעון לשמור אשתו ובניו וכל אשר בבית שלא יבריחו גופם וממונם חוץ לבית ולאחר ג' ימים באה אשת שמעון וחלה פני ראובן להיות ערב עבורה שלא יבריחו גופם ומאודם אפילו שוה פרוטה חוץ לעיר עד שיבא שמעון אישה תוך העיר לוועד עם הפקיד להשים לו ערבות שלא ילך חוץ מממשלת השר וכשחזר שמעון לעיר ע"י תיור הלך ראובן וספר הדברים לשמעון שהיה ערב מאשתו ובניו וממונו שלא יבריח מן העיר אפילו שוה פרוטה ואמ שמעון יישר כחך יפה עשית שלא הנחת הגוים תוך ביתי בא שר העיר שהיה הפקיד העליון של המלך ורצה להעליל על שמעון יען שהלך לעיר אחרת לדור שם אע"פ העיר היתה ג"כ מעיירות הלך תחת ממשלתו ואמר ידעתו כי דעתך לברוח חוץ ממשלתי וכשראה שמעון שהפקיד העליל עליו בקש מן השרים ומן ב' עיירות לבקש הפקיד לתן לו רשות לדור בעיר אחרת שהיא תחת ממשלתו כמו כן ונתן לו השר רשות ומיד שנתן לו השר רשות בא אחד מקרובי ראובן וא"ל דע ששמעתי אומרים ששמעון רוצה לדור חוץ מממשלת השר והלך ראובן אצל אשת שמעון וא"ל את ואישך רוצים שהפקיד יעליל עלי בשביל הערבות אם תצאו חוץ מממשלתו וענתה היא ואמרה אתה יודע שהשר פטר את הערבים שלנו והשיב ראובן הייתי ערב נגד הפקיד התחתון והוא לא פטר אותי איני נותן לך רשות כאשר נדרת לי באמונת שמים וחזרה ונדרה לו שאם ח"ו שיעליל לפטור אותו עד כ' ליטרי' ומזה נתנה לו תקיעת כפה לפטרו בלא ב"ד מתכשיטיה ומבגדיה אם ח"ו לא יטרהו ראובן ובתוך כך יצאו והעליל עליו ותפסו והוצרך לפשר בל' ליטרי' והביאו לב"ד. תשובה. כיון דנחבשה בידי גוים הבעל חייב בפרקונה אפילו יותר עד כדי דמיה כדאי' פ' נערה (כתובות נ"ב ע"א) ולא דמיה לחנן (כתוס' ק"ז ע"ב) דהלוה לה שלא לדעת הבעל והוי מבריח ארי מנכסיו אבל אם הלוה לאשה חייב הבעל לפרוע מדר' נתן וכפרש"י וראי' ממאנת ה"נ כיון דחייב הבעל בפרקונה ופדה את האשה נתחייב הבעל לפרוע וכל הזיקות שיבא לשמעון ע"ז מערבותו יש לו לראובן לסלק כדאמר פ' הגוזל (בבא קמא קי"ד ע"א) אי מאן דזבין ביתא לגוי כו' משמתיה ליה עד דמקבל עליה כל אונסא דאתא מחמתיה כיון דארי' ארבע עלי' ה"נ.
1