תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ג שס״וTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part III 366
א׳היא לעיל בסי' של"ד וחזרה ונשנית בכ"י כאן ואין מן הצורך לחזור ולשנותה.
1
ב׳ועל ימי ההיפוך ששאלת כמה הם עד כמה יהא נקרא עני המהפך בחררה אי יום או יומים או יותר או פחות נ"ל דלא שייך בקרקע זה של הגוי עני המהפך בחררה אא"כ גמר ראובן כבר הפיסוק עם הגוי ולא הי' חסרים אלא כתיבת השטר ולהעלות בערכאותיהם ולברר המקח ובכה"ג אם הלך שמעון וקידם לקנותו מן הגוי נקרא רשע אבל אם היה ראובן מתעצל בדבר ודוחה אותו שמא יזלזל לו הגוי וקידם שמעון וקנהו לא מקרי רשע וכמדומה אני דאדרבא שפיר עביד ותבא עליו ברכה דאריא אבריח ממצרי' כדי שלא ילמוד ממעשיו ואלו היה ממתין שמא היה מוכרה לגוי אחר ומה"ט דאמרי' זבין מגוי לית בה משום דדב"מ ואע"ג דבעלמא זבין מישראל צריך לתתו למצרן משום ועשית הישר והטוב הכא בזבין מגוי אמרו רבנן דזהו טוב וישב הממהר לסלק הגוי מעל לגבול ישראל מה"ט נמי אמרי' הכא דשמעון לאו רשע הוא ותבא עליו ברכה. ובלוקח מישראל נמי נ"ל דלא מקרי עני המהפך אלא היכא דגמרו כבר הפיסוק המוכר והלוקח ונתרצו זה לזה ולא הי' חסרים אלא הקנין והלך זה וקנאה או באותם הדמים או מוסיף על דמים נקרא רשע אבל אם המוכר לא נתרצה למכור בכך והלך אחר וקנאה לאו רשע מקרי דאי אמרת דאפילו בבה"ג מקרי רשע א"כ מפסידנא למוכר שאם יבא ראובן לקנות קרקע של שמעון ולא רצה לתת לו אלא דבר מועט ולא כדי שויה לא יהא רשאי שום אדם לקנותה ולהוסיף אפילו עד כדי דמי שויה ורבנן חשו טובא לפסידא דמוכר העני ומוכר מחמת דחקו וכן משמע בשמעתא דמצרנות דאמוכר לא תקינו רבנן ועשית הישר והטוב וגו' וכן הני ציירי והני כו' שכלל כלל אין לנו לעשות שום תקנה שיבא המוכר בה לידי שום פסידא לעולם.
2
