תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ג ס׳Teshuvot Maharam, Berlin Edition, Part III 60
א׳אחד מחשובי העיר וגברא אלמא היה אומר לראובן ולשמעון אני חייב לבע"ח שלכם ועלי לפטרו כנגדכם באו ואתן לכם משכון והלכו ויהי כבאם אל ביתו הביא לפניהם חתיכות פסקי בגדים וראובן ראה בגד אחד מי"ב אמות אמר ראובן אני רוצה לקנות בגד זה לכבוד שבת ובקש מן הגוי לתת לו ונתן לו בב' זקוקים לנכות לו בחובו וכן אמר הנני פרעתי ב' זקוקים והגוי היה חייב להם כמו כן מצד אחר על משכנות וכשפסק ראובן עם הגוי עבור הבגד וגמר המקח אמר שמעון לראובן יש לך לתן לי זקוק א' המגיע לחלקי השיב ראובן לא אתן לך מאומה כי כל עצמי שקניתי הבגד לא עשיתי אלא כדי שאסתלק מן הגוי ולקחתי אותו לחלקי ענה שמעון ואני מה אעשה אמר ראובן קח גם אתה ממנו בגד כאשר לקחתי אמר שמעון אינו חפץ לקנות בגד אמר ראובן א"כ יהי לך אשר לך אמר שמעון ברצון ויפה עלי והנה נתן להם הגוי שאר חתיכות והלכו להם ועתה נפגר הגוי וזה ד' שנים שנשתהו המשכון בידם מכל מה שהיה חייב להם הגוי ונשתקעו כולם אכן אותם שאר החתיכות החזירו לגוי בחייו על שאר משכנותיו שהיה בידם משלו והמשכנות אינם שוים הקרן שהיה חייב להם הגוי ועתה רוצה שמעון לקח ב' זקוקים לפנים ולחלוק המותר בשוה עם ראובן וראובן אומר לא כי אלא הב' זקוקים לקחתי והצלתי לעצמי כמו שאמרתי לך לטול לפנים ב' זקוקים אלא חסרון המשכונות יהיה לאמצע על שנינו איש כפי המגיע לו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה. הדין עם ראובן בכל טענותיו ולא מבעיא אם ראובן משך את הבגד שאין לו לשמעון עליו כלום דגוי אסתלק במעות החוב דהיינו נתינת המעות כדאמר פ' חזקת הבתים (בבא בתרא נ"ד ע"ב) גבי נכסי הגוי הרי הן כמדבר כל המחזיק בהן כו' וראובן משך תחלה הרי קנה והחזיק בבגד. וא"ת אין משיכה שייכא בקנין מגוי כדאיתא בבכורות פ' הלוקח (בכורות י"ג ע"א) ארשב"ל א"ר אושעיא ישראל שנתן לגוי כו' מיד עמיתך במשיכה מיד גוי בכסף וא"כ הרי היא ברשות שניהם לא היא כיון שאמר ראובן הבגד הזה אני רוצה לקנות לבגדי שבת וכן עשה הרי הוא קנה לבדו ומה יש לו לשמעון עליו ואם מפני שאמר הגוי לשניהם מכרתים ודמי לזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי ואוקימנא במקח וממכר הא לא דמי דהתם טענו תרוייהו לכל א' נתרצה המוכר הגוי. ואם מפני שהם שותפים ולא מצי פלגי בלא דעת שניהם כדאיתא פ' המקבל (בבא מציעא ק"ה ע"א) הא אמרי' בהגוזל בתרא (קט"ז ע"ב) שיירא שהיתה כו' עד אמר רמי בר חמא הכא בשותפים וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו אמר פליג לא אמר לא פליג וכ"ש הגוי היה אלם כיון דאמר ראובן אני רוצה לקנות אז פליג ואפי' היה שמעון מפסיד הכל מן הבגד לחלקו יקבל שמעון לקחת כנגדו כמו כן ולא לקח עד שנתקלקל הבגד מה יכול ראובן בקלקול הבגד ולמה לא לקח שמעון מיד טרם נתקלקל כ"ש בנדון זה שהיה להם משכון הרבה והחזירהו לגוי למה יפסיד ראובן ועוד הלא אמר ראובן קח לך. וההפסד יחלקו איש איש כפי המגיע לחלקו ואין לומר כיון דשותפים הוי יחלקו בשוה דאמר שמואל (כתו' צ"ג ע"א) שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע פי' יחלקו בשוה וה"ה ההפסד ומ"ש ועוד דתניא בתוספתא ג' שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וזה ג' מאות ונגנב מהם השאר מביאים לאמצע וחולקים פי' כל א' בשוה היינו דוקא לפי שבתחלה (כאן איכא חסרון בכ"י).
2