תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה ק״בTeshuvot Maharam, Cremona Edition 102
א׳וששאלת על עביד איניש דינא לנפשיה. דע כי רבותינו שבשפ"ירא רצו לומר כן שמי שמתחייב לחבירו יכול המלוה להעביטו ולעשות דין לעצמו. וכתבתי להם לא תתלו בוקי סריקי ברב נחמן. שא"כ עשית רב נחמן טועה בדבר משנה. דתני' פרק המקבל (בבא מציעא דף קיג) המלוה את חבירו לא ימשכננו ואפילו שליח בית דין מנתחי נתוחי ותו לא. ואפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב בחוץ תעמוד. אלא נ"ל דלא שייך עביד איניש דינא לנפשיה אלא בחפץ המבורר שהוא שלו וכי האי גוונא מיירי כל הנהו דפ' המניח (בבא קמא דף כז) שבכל מקום שאדם יודע חפץ שלו יקחנו אם יכול. אבל למשכנו בדבר אחר בשביל חובו לא אלא בשליח בית דין והודו לדבריו:
1