תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה קכ״דTeshuvot Maharam, Cremona Edition 124
א׳ועל הנודר שלא לשחוק ועובר על נדרו תדיר שאלת אם יש להם להתיר לו. מוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטו' וכו'. אדרבה כל שכן שאין נזקקים לו. ועל זה נאמר הלעיטהו לרשע וימות. כדאמ' ספ"ב דנדרים (דף כ) גבי נדר בחרם וכו'. עד במה דברים אמורים בתלמיד חכם. אבל בעם הארץ עונשין אותו ומחרימין עליו וכו'. עד מי שעבר על נדרו ועל נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימי שנהג בו היתר. עד השתא דאמ' רבנן אין נזקקין לו. ב"ד דמזדקקי ליה לאו עביד שפיר.
1
ב׳ועל אותם הזורקין המפתח או מעות ביד נשותיהם בימי נידותיהם ראוי לגעור בהם. דהא אמר בפ' אע"פ (כתובות דף סא) אביי מנחא ליה אפומא דכובא. רבא אבי סדיא רב פפא מנח ליה אשרשיפא והוא נוטל אחר כך אבל בזריקה לא אשכחינא דשרי. ואפילו לשמואל דמיחלפא ליה דביתהו בידא דשמאלא ה"מ בימי ליבונה בימיהם שטובלות לסוף ז' לנידות כדפירש ר"ת. אבל בזמן הזה תהיה בנדתה עד שתבא במים: מאיר בר ברוך:
2