תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה קל״גTeshuvot Maharam, Cremona Edition 133
א׳ראובן שהיה שכיב מרע. והיה לו אשה ובת אחת. והיתה אשתו מעוברת והוכר עוברה ונתן לאשתו כל נכסיו לבד חוב אחד שהקיף לשר אחד. כ"ד זקוקים ויהודים ערבים בדבר ונתנם לבתו ולעובר. וכך אמר אני נותן להם את הקרן ולאשתי את הרבית. וגם לערב העומד שם אמר תן הקרן לבתי ולעובר ולאשתי הרבית. ואשתו צווחה ואמרה איני רוצה שתתן כי אני רוצה להתפרנס בהם וליטלם בכתובתי. וכתבתם קיימא לן בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמא) כר' יוחנן דאמר המזכה לעובר שלו קנה הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו. כן הוא. אע"ג דאיכא למיתמה אם כן מצינו דעובר מנחיל כגון אם זיכתה לו אמו מנכסיה. הואיל וזכה הוא מנחיל לאחיו מן האב. ותנן דוקא בן יום אחד (נידה דף מד). איכא לאוקמיה נוחל ומנחיל. לא אשכחנא אבל הכא בתורת מתנה זכה ולא בתורת ירושה:
1