תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה קל״וTeshuvot Maharam, Cremona Edition 136
א׳ומה שכתבתם שאמר השכיב מרע לתת לאשתו הרבית. אם רבית דבר שלא בא לעולם הוא. לדידן דאין מתנתו מתנה זכתה בקרן וזכתה בריבית שעלה קודם מיתה. ואפילו היתה מתנתו מתנה זכתה ברבית שעלה מחיים. דלאו ראוי מיקרי ולא דבר שבא לעולם דדין קרן יש לו לגבי דהא דמצי למיתן לה. ודבר שלא בא לעולם לא הוי האי רבית אחרי שכתבת שנתן לה כל נכסיו. לבד מן הקרן שנתן להם הרי הוא כמו ששייר לה מקום בקרן לרבית. כדאומר בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף סג) כיון דאמר ליה מקום מעשר שיורי שייר מאחר שמתחלה היה השדה שלו. הכי נמי הואיל ומתחלה היה שיעבוד על המלוה. והשתא נמי יהיב לה כל נכסיו זכת' ברבית שעלה מיום מית' ובעל מנת לא תליא מילת' יהבי משמע בירושלמי דדמאי וריבית שעלה אחר כך אין לה דהיינו שבח שאין לה בו הואיל ושבחו לאח"כ דומיא דבכור בבכורה דאין לה קודם הכא נמי אין לה קודם גבייה.
1