תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה קנ״אTeshuvot Maharam, Cremona Edition 151
א׳על ראובן שפסק נדוניא לאחותו להשיאה והיא יתומה ונושאת ואינו רוצה לשלם הנדן מההיא דירושלמי ולא האם על ידי אחותו. אין ראיה דודאי לא שנא אב ולא שנא אח. ואפילו נכרי בעלמא כשעמדו וקדשו בתוך הדברים חייבין ליתן. דלאו דוקא אב הוא הדין אחר תדע דמוקמינן מתניתין הנושא אשה ופסקה עמו על מנת שיזון בתה ה' שנים חייב כדרב גידל וכו' אלמא לא איירו רב גידל דווקא בפסיקתא דאב הוא הדין אחר כאשר כתבו הגאוני' וההיא דירושלמי אינו קשיא דמיירי דפסק האח ממון אביו דאותו פיסוק אינו כלום ואף על גב דאיכא למימ' דהאב שליח שוייה דלא חציף איניש לפסוק ממון אביו בלא רשותו. לא אמרינן הכא להוציא ממון מרשות אביו ואפילו דארצויי קמיה דאב ושתיק אין להוציא ממון בשתיקתו. דהא גדולה חזקת ממון דאפילו בהודאת פיו בפני עדים אם לא אמר אתם עדיי נאמן לומר משטה אני בך. כל שכן שתיקה שאינה כלום. ועתה לא קשיא הירושלמי ודברי הגאונים אהדדי:
1