תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה קפ״אTeshuvot Maharam, Cremona Edition 181
א׳מותר לומר לגוי לחלוב בשבת. וראיתי מפרק מי שהחשיך (שבת דף קנד) גבי בהמה של ר"ג שהיתה טעונה ולא פרקה עד מוצאי שבת ומתה. ופריך ויניח כרים וכסתות תחתיה ויפלו הכרים עליהם. ומשנינן קמבטל כלי מהיכנו. ופריך והאיכא צער בעלי חיים. והיה לנו לבטל כלי מהיכנו דאינו כ"א דרבנן. ומשני קסבר צער בעלי חיים דרבנן הוי משמע בהדיא אי צער ב"ח דאורייתא ואף על גב דשבות שהיה מעשה הוא היה מותר. כל שכן האי דשבות שאין בו מעשה כמו אמירה לגוי. הלכך מותר לומר לגוי לחלוב בשבת דאנן קיימא לן צער ב"ח דאורייתא מדקפריך הכא. והאיכא צער בעלי חיים משמע דתלמודא סבירא ליה הכי. ועוד מדקאמר רבא בפרק אילו מציאות (דף לב) מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא וחלב מצער הבהמה כדאמר בן שמנה חי אמו שוחה עליו ומניקתו. משום סכנת חלב. ועוד נראה לי מדקאמר פרק ערבי פסחים (פסחים דף קיב) יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק. וק"ל:
1