תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה קצ״הTeshuvot Maharam, Cremona Edition 195
א׳על ראובן שהוציא שטר חוב על שמעון לאחר מותו ואלמנת שמעון באה לגבות כתובתה ותפסה כל מטלטלי בעלה. ובא בעל השטר ולקח ממנה הכל בזרוע כדי חובו. נ"ל מן הדין שכדין עשה. דאמר בהכותב (דף פו) האי מאן דאיכא עליה ב"ח וכתובת אשה ובו'. לב"ח יהבינן ליה לאיתתא לא יהבינן לה מאי טעמא יותר משהאיש רוצה לישא וכו'. ור"י האלפסי ורב האיי ז"ל פי' דההוא דינא שייך במטלטלי בזמן הוה דלא שייך בהון דינא דקדימה אבל במקרקעי לא. ואפילו במקרקעי אם שטר כתוב' ושטר ב"ח יוצאין ביום אחד. או אפילו יוצאים בזה אחר זה במקרקעי כגון שלוה וחזר ולוה ואח"כ קנה מקרקעי בשלשה עניינין הללו חל שיעבוד הכתוב וב"ח בהדי הדדי דהא אמרינן לב"ח יהבינ' ליה לאיתתא לא יהבינן לה. ואף על גב דקיימא לן דאפילו ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה במטלטלין. כמו שהוכיח ר"ח ז"ל מההיא דרב אדא בפרק שני דערכין (דף ז) הני מילי בשוין ב"ח וב"ח כתובה וכתובה ערכין וערכין.. אבל כתוב וב"ח לב"ח יהבינן לאיתתא לא יהבינ' בנכסי' שחל שיעבודא בבת אחת כדפ"רי ולא כדברי האומר דכתובה וב"ח כדין שני בעלי חובין וחולקין. ומוקמינ' לההיא דהכותב דוקא בשני שטרות יוצאים ביום אחד ומשום שודא וכו' כמו שמפרש בספר האלפסי בפרק הכותב בראיות ברורות. אף על פי שבשערי' כתב בן בנו של האלפסי כן. שכתובה וב"ח לאחר מיתה חולקין במטלטלין כמו שני בעלי חובין לא קיימא לן כוותיה. ואין לנו אלא דברי רבותינו רבינו האיי ורבינו האלפס וכל היכא דכי הדדי נינהו כתובה וב"ח לב"ח יהבינן ולאשה לא יהבינן משמע דאפילו תפסה מוציאין מידה. תדע מדדייקי' בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צ) מדקתני הראשונה קודמת לשנייה. ולא תני הראשונה יש לה והשנייה אין לה ש"מ דאם קדמה שנייה ותפסה לא מפקינן מינה. משמע בהדיא דאי קתני הכי דאי קדמה שנייה ותפסה מפקינן מינה דלית לה כלל. ושלו' מאיר בר ברוך:
1