תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה כ׳Teshuvot Maharam, Cremona Edition 20
א׳וזה נכתב להר' יחזקיהו ממזבורק נ"ע:
1
ב׳מה ידעתי ולא תדע אלופי ומיודעי. כלכל ודרדעי. מ"ו דודי שאלת על המורה שהורה לומ' לגוי שילך חוץ לתחום שבת אחר קרובי המת שיבאו לקבורתה דע לך מ"ו שלא יפה הורה ואין זה הוראה אלא טעות. דהא דתנן פרק שואל (שבת דף קנא) מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי המת ואל עיסקי כלה הכי פירושא שמותר לישראל לילך בשבת עד סוף התחום כדי שיהא מזומן למוצאי שבת וקרוב להביא צורכי המת וכלה ודוקא משום מצוה התירו אבל אי לא משום מצוה לא כדתניא לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי ליכנס למרחץ מיד והאי דקאמ' אבא שאול ויהיב כללא במילתא דתנא קמא כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו. פירש רש"י כל שאני רשאי לומר לחבירי ישראל או לגוי לעשותו במוצאי שבת וכו'. אבל בשבת אסור לומר לו לעשותו בשבת דכל מה שישראל אסור לעשותו אסור לומר לגוי לעשותו בשבת דאמירה לגוי שבות אפילו באיסור דרבנן וגדולה מזו תנן התם גוי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אלא אם כן באו ממקום קרוב אלמא אפי' ממילא הביא גוי אין זה כבוד המת להספד בו. ופי' רש"י דקנסא הוא שלא להספד בהן לעולם משום דמוכח מילת' דאין דרך להביא חלילין אלא בשביל המת וא"כ כ"ש וכ"ש שאסור לומר לגוי לילך בשבת אחר קרובי המת לכבודו להספידו אבל חולה דתקיף ליה עלמא ואומר שישלחו אחר קרוביו הא ודאי שרי. וזה התיר רבינו שמריה ז"צל אפילו בשבת שמא תיטרף דעתו עליו וכו' כדאמר פרק מי שמת (בבא בתרא דף קנו) קונין משכיב מרע אפילו בשבת שמא תיטרף דעתו עליו וכו' ואתה תעלה מעלה מעלה. לשם ולתהילה. כנ' תלמידך מאיר בר ברוך
2