תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה רי״בTeshuvot Maharam, Cremona Edition 212
א׳אתם מחמדי שאו ברכה עד בלי די נראה בעיני שיש לשאול לנאמנים באיזה לשון דבר הנאמן ראשון בשעת מיתתו בחליו כשהעמיד נאמנים אחרים תחתיו אם כה אמר להם תשמרו זה הממון לראובן הנער כי שלו הוא ולא תעשו דבר כי אם על פי אמו פלוניתא אם לא נתכוין זה אלא שתהיה אמו אפטרופסית עד יגדל הנער וידע להבחין בין טוב לרע ובטיב משא ומתן אבל לא ליתן לה הממון מידי דהוה אאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים סתמא דלא אמרינן כיון דלא נתן קצבה לדבר והא אפטרופוס לעולם. לא יוכלו לסלקו. אלא אזלינן בתר אומדנא דדעתא דמוכח ועד יגדלו הנערים קאמר. הכא נמי כיון דגלי הנאמן בדעתיה דממונא דראובן הוא ודאי איכא למימר מה שתלה באמו לא נתכוין אלא לעשותה אפטרופסית ושמא נמסר לו כמו כן וכיון דגדל הנער מסתלקי הנאמנין ומסתלקה אימיה ויתנו כל הנכסים ליד הנער. ואפילו לא גדל הנער עדיין. אם גלתה היא דעתה שהיא רוצה לעכב לעצמה מקצת הממון בידה לא גרע מאפטרופוס דמפסיד דמסלקינן ליה מלהיות עוד אפטרופוס ונוציא הממון מידה:
1