תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה רכ״דTeshuvot Maharam, Cremona Edition 224
א׳ומה שטען ראובן ששמעון הלוהו מעות למחצית שכר על משכונות מיד ליד ונתן לו חלקו שהרויח י' ליט' והמשכונות נפסדו שנשרף ביתהמלוה ולקחם השופט. ועתה תובעה י' ליט' בשביל שאנס וגם המשכנות לפי שנאבדו בפשיעתו שלא החזירם לו כשפטרם. והשיב זה המעות שנלוו לך של יתומים היו. ומיד אחרי כן נלוו לך רק בשביל שהייתי אפוטרופוס שלהם קבלתי המשכונות. וגם בערבונות לא פשעתי שלא מנעתיך ליקח כשתרצ' ועל ידי כך נאבדו עם שלי פטור שמעון אף מן השבוע'. דאי פלגא בהפסד ובאגר מותר. ועוד דמעות של יתומים מותר להלות קרוב לשכר ורחוק להפסד וכיון שכבר נתן לו ריוח לאו כל כמיניה לומר טעיתי שלא בדין נתתי לך כמו שכתבו ר"ח ור"ת בסוף פ"ק דגיטין ואפילו מדידיה לדידיה אינו נאמן לומר הלויתני ברבית כמו שפסק ר"ת דנאמן המלוה לומר הלויתיך מיד ליד דלא שביק היתירא ואכל איסורא. כי ההיא דפרק השולח (גיטין דף לו) נאמן אדם לומר פרוסבול היה לי ואבד. ופירש ר"ת נאמן בלא שבועה: ומה שנלקחו המשכונות ממה נפשך פטור שמעון דהמלוה על המשכון ומשכנו בשעת הלואתו פטור מאונסין. ושלום מאיר בר ברוך:
1