תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה רל״הTeshuvot Maharam, Cremona Edition 235
א׳ואשר שאלתם אם השותפים יכולים להכריח את ראובן שיטול חלקו במזרח והמה יקחו במערב לפי שמקצתם יש להם שם קרקע אצלו ודאי לפירוש רש"י שמחלק בין שדה בית השלחין לשדה בית הבעל דוקא שפעמי' זו מתברכ' וזו אינה מתברכ' שיש למימר מעלינן ליה וכו'. יפה כתבתם דדוחקין ראובן ליטול ראובן במזרח כגון זה כופין על מדת סדום דבבתים לא שייך מעלינן ליה. אבל לפירוש ר"ת דפירש שאין לחלק בין שדה השלחין לשדה בית הבעל. והא דבפלוגתא קמייתא אמר רב יוסף לטעמא משום מעלינן ליה וכו' ובאידך אמר טעמא אחרינא פירש ר"ת משום דבפלוגתא קמייתא מיירי דהוו להו תרי ארעתא. ואמר ראובן שקול את חדא ואנא אשקול חדא אמצראי ושמעון אמר נטיל גורלות ואותה שדה שתעלה לגורלך קח ואני אקח כמו כן אחת שלימה כאשר יפול הגורל להם. אמר רב יוסף כיון ששמעון גם הוא חפץ שיטול כל אחד שדה אחת שלימה לאו כל כמיניה דראובן למימר הב לי חדא אמצראי כיון דיש לשמעון טענה מעלייתא מצי למימר אם אותה השלימה הקיימת אמצרך תעלה לחלקי לא אמכרנה אלא בדמים יתירים כנכסי דבר מריון שמעלין קרקעו' בדמים יקרים אבל אידך פלוגתא מיירי דלית לשום חד מנייהו אמצרא מידי ואית להו תרי ארעתא למפלג אתרי נגרי. דראובן אמר נחלוק על פי הגורל וטול שדה אחת ואני אחת שלימה כי היכי דליהוי לכל חד וחד חלקו ביחד. ושמעון אמר נחלוק כל שדה לשני חלקים ויטול כל אחד חלקו חצי חלקו כזה וחצי חלקו בזה. והשתא מטעמא דמעלינן ליה וכו'. לא היינו שומעין לשמעון. דאטו אי אמר שמעון נחלק כל אחת לעשרים חלקים מטעמא דמעלינן. וכי היה לנו לשמוע לו. אבל מטעמא דהאי מדויל והאי לא מדויל שומעין לו לחלוק כל אחת לשני חלקים ולא יותר. אם כן בנדון דידן כיון דאידי ואידי אינם מבקשים לחלוק החדר אלא לשני חלקים אלא דהשותפים אמרי הב לן אמצרא מצי אמר להו ראובן נפיל בגורלות. ואם יעלה לחלקי חלק שבמזרח מעלינן ליה וכו'. וקל להבין. ומאחר דלא ברור לן אי הלכה כר"שי ור"ת יש להפיל גורלות אם יעלה לשותפים חלק שבמזרח יקחו חלקם במזרח. וראובן יטול חלקו במערב. ואם יעלה לראובן לא יזכה לאלתר דילמא קיימא לן כר"שי. ונמצא דשלא כדין הטלנו גורלות כי היה לנו להחזיק השותפים במזרח. הלכך כל דאלים גבר אם תגבר יד השותפים להחזיק בחלק המזרח יחזיקו:
1