תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה רנ״בTeshuvot Maharam, Cremona Edition 252
א׳על אפטרופוס של אשה שטען על בעלה שהוא תפס בגדיה ואינו חפץ להחזירם לה. והוא השיב שבתורת משכון באו לידו. אם אין הבגדים בידו לא מהימן למימר הכי דדמו לדברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן דליכא מיגו. הכי נמי וכל שכן כיון שבגדיה הם תדיר אצלו לא מהימן למיטען הכי. אבל אי ליכא ראה מהימן דמגו דאי בעי אמר אינם בידי כדמשמע בשמעתתא דאומן.
1
ב׳וטען האפטרופוס שלקח תכשיטיה כסף וזהב ואינו חפץ להחזירם לה. והשיב הבעל שקבלם בנדוניא חייב להחזירם לה שתשמש בהן. דכיון דהכניסם לו כלי כסף וזהב אע"פ ששמה אותן בנדוניא משתמשת בהם דאדעת' דהכי הכניסה לו כלים ושמאתן בנדונייתה ולא הכניסה לו כספים עצמן להשתמש בהן. וכדמפרש בירושלמי דלהכי הוא פוחת חומש דשמין דעתה של אשה ודעתה להשתמש בהן ולבלותם. וכן משמע בגמרא פרק מציאת האשה בשמעתתא דזהב הרי הוא ככלים (דף טז) ושלום מאיר בר ברוך:
2