תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה רס״זTeshuvot Maharam, Cremona Edition 267
א׳וששאלתם אם יכולות האלמנה והבת לומר ליתומים אחרי שחובות גרועין הן ואינם שוים אלא דבר מועט. והוו להו נכסין מועטין. ויזונו הבת והאלמנה. והבנים ישאלו על הפתחים. נראה לי שאינן יכולות לדחות היתומים. אף על גב דפסקו ר"ת ורבינו חננאל דאין הלכה אלא כרבנן. דאמרו הבנות יזונו. הבנים ישאלו על הפתחים. משום דסתמא דתלמודא דפרק נערה (כתובות דף מג) גבי עשו אלמנה אצל הבת כבת. אצל אחין בנכסין מועטים. וכן בפרק הנושא (כתובות דף קג). יתומים שקדמו ומכרו נכסין מועטין. דלא כאדמון: והא דאמרינן כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כאדמון. ה"מ היכא דאדמון אתי בהדיא לאפלוגי אתנא קמא. אבל הכא לא פליג. אלא מתמה בעלמא על דברי ת"ק דקאמר וכי מפני שאני זכר הפסדתי. ואמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון כי יפה היה תמיה. אפילו הכי אין יכולין לדחות היתומים. דדוקא במקרקעי איתא להא בנכסין מועטין אבל לא במטלטלין: וכן פירש רבינו משה אבן מיימון ז"צל. וזה לשונו. ואם אין שם אלא מזון הבנות בלבד ניזונות מהן עד שיבגרו או עד שיתארסו. והבנים ישאלו על הפתחים. במה דברים אמורים כשהניח קרקע אבל הניח מטלטלין. הואיל ותקנת גאונים היא שהבנות יזונו מהמטלטלין. הרי הבנים והבנות ניזונות כאחד. מן הנכסים האילו המועטין שלא תיקנו להם כמטלטלין אלא שיהו כבנים. וכזה הורו הגאונים עכ"ל:
1