תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה ער״זTeshuvot Maharam, Cremona Edition 277
א׳וששאלת עד כמה יהא נקרא עני המהפך בחררה או יום או יומים או יותר או פחות. נ"ל דלא שייך בקרקע זה של הגוי עני המהפך בחררה. אלא אם כן גמר ראובן כבר הפיסוק עם הגוי ולא היו חסירים אלא כתיבת השטר ולהעלות בערכאותיהם ולברר המקח. ובכי האי גוונא אם הלך שמעון וקידם לקנותו מן הגוי נקרא רשע. אבל אם היה ראובן מתעצל בדבר ודוחה אוחו שמא יזלזל לו הגוי. וקידם שמעון וקנהו לא מיקרי רשע. וכמדומה אני דאדרבה שפיר עביד. ותבא עליו ברכה דאריא אברח ממצריה כדי שלא ילמוד ממעשיו. ואילו היה ממתין שמא היה מוכרה לגוי אחר. ומההוא טעמא דאמרינן זבין מגוי לית בה משום דינא דבר מצרא. ואף על גב דבעלמא זבין מישראל צריך לתתו למצרן משום ועשית הישר והטוב. הכא בזבין מגוי אמרי רבנן דזהו טוב וישר הממהר לסלק העע"ז מעל לגבול ישראל. מההוא טעמא נמי אמרינן דשמעון הכא לאו רשע הוא ותבא עליו ברכה. ובלוקח מישראל נמי נ"ל דלא מיקרי עני המהפך אלא היכא דגמרו כבר הפיסוק המוכר והלוקח ונתרצו זה לזה ולא היו חסירים אלא הקניין והלך זה וקנאה או באותם הדמים או מוסיף על דמיה נקרא רשע. אבל אם המוכר לא נתרצה למכור בכך. והלך אחר וקנאה לאו רשע מיקרי. דאי אמרת דאפילו בכי האי גוונא מיקרי רשע. אם כן מפסידנא למוכר. שאם יבא ראובן לקנות קרקע של שמעון ולא רצה לתת לו אלא דבר מועט ולא כדי שווייה לא יהא רשאי שום אדם לקנותה ולהוסיף אפילו עד דמי שווייה ורבנן חשו טובא לפסידא דמוכר העני ומוכר מחמת דוחקו. וכן משמע בשמעתא דמצרנות דאמוכר לא תקינו רבנן ועשית הטוב והישר וגומר. שכלל כלל אין לנו לעשות שום תקנה שיכא המוכר בה לידי שום פסידא לעולם:
1
