תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה ל״וTeshuvot Maharam, Cremona Edition 36
א׳ואשר שאלתם על נפתלי שהוא חפץ לכוף אשתו שתצא מן המקום אשר היא שמה ללכת אחריו אל מקום אחר והיא אינה רוצה לצאת הא תנן בפרק בתרא דכתובות (דף קי) ג' ארצות לנשואין יהודה ועבר והגליל שאין מוציאין בהן אפילו מעיר לעיר או מכרך לכרך וה"ה בכל שאר ארצות אין מוציאין מזו לזו אפילו מעיר לעיר ולא מכרך לעיר ולא מעיר לכרך ולא מנוה היפה לנוה הרע ואפילו מנוה הרע לנוה היפה דהלכה כרשב"ג ואין מוציאין שנוה היפה בודק דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ולעולם אין מוציאין אלא מעיר לעיר או מכרך לכרך ומנוה היפה לנוה היפה באותה הארץ מיהו בתוספת' מסיק אהא דתנן ג' ארצות לנשואין במה דברים אמורים שהיה ביהודה ואירס אשה ביהודה אבל בן יהוד' שאירס אשה בגליל כופין אותה לצאת שעל מנת כן נשאה ומשמע שאפילו מנוה היפה לנוה הרע כיון דעל מנת כן נשא' ולפירוש התוספו' אם אינה רוצה לצא' יש לה דין מורד' אמנם אין לכם לעשו' מעשה כך כי הירושלמי חולק על התוספת' וצ"ע ליישב התוספת' שלא תחלוק על הירושלמי. ורבינו אבי העזרי כתב שהירושלמי חולק על התוספ' אמנם כשהייתי בצרפת ראיתי תשובה בשם רבי' תם שיישב הכל שלא תחלוק הירושלמי על התוספת' והתשובה אינה בידי וגם הירושלמי. מאיר בר ברוך:
1
