תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה ע״בTeshuvot Maharam, Cremona Edition 72
א׳מטעם המלך וגדוליו רבותי' יושבי נרבונא אשר שמענו ומעם ומזקנים נתבונן ונאמר תהי נא אלה בינותינו יושבי צרפת אניון וטרמנדייאה כאשר גדרו גדר גדולי נרבונא וסביב הארץ וגזרנו באלה חמורה בגזיר' יהושע בן נון ובספרי תורה בגזירת ב"ד העליון ובגזירת ב"ד התחתון על כל נושא אשה ומתה בתוך שנתה בלא ולד של קיימ' עד עבור שנת הנישואין שיחזיר כל הנדן ותכשיטי האשה לנותני הנדוניא או ליורשין מה שישאר בידו שלא הוציא ומה שלא בלת ושלא יערים לבלות ולכלות אם תחלה האשה רק מן הנמצא יתעסק בקבורת' לפי כבודה לרצונו ועד זמן ב"ד ל' יום ישיב להם אם יתבעוהו ועד שיתבעוהו לא תחול עליו גזירה כי אם מיום תביעה עד לאחר ל' יום אם לא היה משיב ח"ו. ועוד גזרנו על מה שעתיד לגבות שלא יתבע את החותן לעולם. אפילו מתה אחר שנת הנישואין. אפילו ילדה ודבר זה קבלנו עלינו יושבי טרוי"יש ור"יאשו ושלחנו לסמוכי מהלך יום ושמחו בדבר. והחרמנו וגזרנו עלינו ועל כל הנלוים עלינו ועל זרעינו כאשר כתבנו לעיל ועל כל יושבי צרפת ופויטו ואנ"יו וטרמנדיא ויושבי סמוך לישובים הללו מהלך יום או יומים עליהם ועל זרעם לקיים גזירה זו. כי מי יאכל ומי יחיש מה שפסק האב או המשיאה ונתן לחתן חוץ ממנו. ויאכל הלה וחדי. וראינו שיעור שנה לדבר ולא יותר. כי אחרי שנתו נשכח מלבו מה שנתן לא יוסיף עצב עמה. ומה שגזרנו כתבנו וחתמנו ואל יעמיד שום אדם פנים נגד גדולי הארץ. אך אם יאמרו עלה לדוכן יעלה ויהיה מן המרבים שלום בעולם. אחרי עדות הלז נזכרתי מהשנוי בת"כ ונתתי הודאה למקום שזיכנו לצאת מהיות ברואים לתוכחות. ותם לריק מהצטער בדבר ברדפו קול' נדף בנשיבת עלי אלנות. ששנינו בפרשת התוכחות. ותם לריק כחכם. יש אדם שמשיא את בתו ופסק ונתן לה ממון גדול. ולא הספיקו ימי המשתה לצאת עד שמתה נמצא מפסיד בתו ומאבד ממונו. ואשרינו שלא באנו באותה גזירה. וכשם שיצאנו מאותה גזירה כן נצא מכל גזירות רעות ונתבשר בשורות טובות. א"אש. כמדומה שזה לשון ר"ת או אחד מתלמידיו ז"ל. יעקב בה"ר מאיר. יצחק בר ברוך. מנחם בר פרץ:
1