תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה צ״וTeshuvot Maharam, Cremona Edition 96
א׳ואשר שאלתם על יוסף שמחל לרחל אמו שבועת אלמנה ונתן לה כח לתן מן הנכסים למי שתחפץ לבנים ולבנות להרבו' לאחד ולמעט לאחד על תנאי שתתן לו קרקע אחת מעכשיו ולאחר שנעשה כל זה תוך כדי דבור חזר יוסף ואמר והלא קרקע ממושכן תפדיהו ואז אקיים מה שדברתי והיא אמרה סמוך עלי ואפדנו ועת' אינה רוצה לפדותו אין בדבריה כלום וצריכה לפדותו ואם לא תפדנו אז כל התנאים בטלים וכל מה שהקנה לה ואע"ג דבשעת קניין הקנה לה בסתם הא קיימא לן דקנין חוזר כל זמן שעסוקין באותו ענין כרב יוסף בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קיד) ואפילו לאחר כדי דיבור יפול לחזור בו. ואדעתא דהכי הקנה לה. וכשחזר ונתרצה שיחול הקנין. ועוד שהא היא מודה שכן הוא שהיה תנאי בדבר ואפי' אם לא היתה מודה כיון שיש עדים בדבר שהיה תנאי ואפי' עדים החתומי' בשטר בלא תנאי מעידין בעל פה שהיה תנאי בדבר נאמנים. ולא שייך בהא לא אתי על פה ומרע לשטרא. ואפילו עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי קיימא לן כרב הונא בריה דרב יהושע בפרק ב' דכתובות (דף יט). ואין להאריך. ואין לכוף רחל לפדות הקרקע כי לא הקנתה לו אלא בדברים אך הרשות בידה. מיהו אם לא תרצה לפדותו אז בטל הקניין שהקנה לה כדפי':
1