תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קל״גTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 133

א׳^קל"י כוונתו. ועל חוב שנתייאש ממנו ונהנה בלוט או בפחות ממנו נכון שהקהל לא יקפידו על כך אמנם אם צדקה והקדש דין אחד להם כאשר נהגו להלוות מעות של צדקה בריבית קציצה וא"כ הואיל ורביע צריך לתת צדקה הא תנן במס' מעילה (ד' י"ח:) צירף המעילה אפי' לזמן מרובה ונהי דנסתפק ר"י בעובדא דליתבוה לענים (ב"ק דף ל"ו: ושם בתו' ד"ה יד.) תיפק לי' מטעם בפיך זו צדקה מ"מ מודה ר"י דאם אדם אומר חוב לכשיבא לידי אתנהו לצדקה דהוי צדקה דלא גרע משדה לכשאקחנה תקדוש^רעי' כתובות דף נ"ט. ואין לחלק בין חוב גמור לזה דהא אמר בערבי פסחים (ד' קיג.) כל אשראי ספק אתי מיהו אם הקהל רוצים למחול יכולים עד שיבא דבר גדול לידו דעד שלא בא ליד הגבאי מותר לשנותה לכל מה שירצו: