תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קצ״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 196

א׳וששאלתם על יהודי שיש לו כרם אחר אם יכול ליטע בו זמורות שלא נשאו פרי אין חילוק בהן בין נשאו פרי ללא נשאו פרי דאפילו נשאו פרי שטענו ממקום אחר מחייבין בערלה ומונין להם משעת נטיעתן וכל פירות שגדלו בו תוך ג' שנים שמשעת נטיעתו אסור עולמות ושגדולים בו בכרם בשנה הרביעית מחללן על פרוטה ושוחק הפרוטה ומשליכה בנהר והפירות מותרים מיד לאחר החילול ודלא כה"ג שכתב^והלכות ערלה. ועי' תוס' ר"ה י'. דאסורין הפירות לאחר החילול עד השנה החמישית^זצ"ל דמההיא. ההיא דכל הנלקט מזה היום מחולל על המעות (ב"ק ד' ס"ט.) משמע דשרו לאלתר לאחר חילול ומ"מ מותר ליטע אפי' יחור של ערלה שלא נשא פרי מעולם כדתנן במס' ערלה (פ"א מ"ט.) ומייתי לה פ' הצלמים (דף מ"ח:) נוטעין יחור של ערלה וכו' מיהו יש לתת בו סימן שהוא ערלה שלא יטעו ויאכלו מפריו כדתנן במס' מעשר שני פ"ב ומייתי לה פ' מרובה (בבא קמא דף ס"ט.) כרם רבעי מציין אותו בקוזזות של^חבכ"י שלא דמה וט"ס הוא. אדמה ושל ערלה בחרסיס וכו' ואם לא נטע זמורות נטיעה גמורה^טצ"ל אלא. של הבריך מן הזקינה לארץ ולא הפסיקה ועדיין הזקינה^יצ"ל גדילה בשדה: אשדה אין פירות הבריכה אסורין משום ערלה דמזקינה ינקי ובתר זקינה גמרי אבל אם הפסיק הבריכה מן הזקינה מונה בבריכה שני ערלה. מאיר בר' ברוך זלה"ה: