תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רל״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 236

א׳ועל^עמרדכי ב"ב פ"ט סי' תר"ג. אדם שהתנה^פבהכ"י אם וט"ס. עם בניו הראשונים קודם שנשא את אשתו שני' שכל בנים שיוולדו לו מאשתו שנייה ירשו בשוה חלקם עם הראשונים ולא נולד לו כי אם בת אתת והתנאי היה בעדים אם תקח הבת בשוה להם אם לאו אם זה נקרא אומדן דעתא או לא נ"ל דזו אינה צריכה לפנים חדא דבת אינה בכלל בנים כדתנן בפ' הריני נזיר מן הגרוגרות (דף י"ב:) כשיהיה לי בן וילדה בת טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר ועוד אפי' את"ל דכה"ג לא שייך אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כמו שהבאתי ראי' מפ' יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"א.) דדחי שאני הכא דמפיק להו בלשון יירתון ופי' רש"י^צעי' בתוס' שם ד"ה וש"מ. כיון דלא מקני להו מהשתא מידי אלא כשימות ואז יורשים הם כבר בעולם לא מיקרי דבר שלא בא לעולם ה"מ בן בין הבנים אבל בת בין הבנים ואמר בלשון ירושה לא אמר כלום אפי' כשהבת בעולם בשעת אמירה כדתנ' פ' יש נוחלין (בבא בתרא דף קל.) האומר בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר לא כלום ור' יוחנן בן ברוקא לא פליג עלי' אלא בבן בין הבנים אבל בבת בין הבנים לא פליג ושכתבתם שהיה מחזיר לפני מיתתו אחר עדים^קבהכ"י יש כאן תיבה שאינה מובנת וכצ"ל. להוריש לבת ומת פתאום אין כאן בית מיחוש דבר פשוט הוא שלא זכתה הבת בכלום: