תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רמ״זTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 247
א׳טמרדכי ב"ק פ"י סי' קצ"ה באריכות. תשובת מיימוני לס' נזיקין סי' ט"ו. וששאלתם על דין מסור כתב רבי' משה בר' מיימון ז"ל (פ"ח מהל' חובל ומזיק הל' י"א.) עשה המסיר אשר זמם יראה לי שאסור להורגו עכ"ל. ונ"ל דטעמי' הוי משום דמסור רודף הוא דאע"נ דלא מחווי אלא ממונא דחברי' מחמרינן בי' טפי מהיכא דמזיק ממונא דחברי' איהו גופי' בידים כגון דשדיי' בנהרא או שרף גדישו של חבירו לא קטלי לי' והיכאיצ"ל דאמר. אחוי אחווי בעלמא אממונא דחברי' כל דהוא קטלינן לי' (ב"ק קי"ז.) אלא היינו טעמא דמסור רודף הוא להרוג חבירו דכתיב בהוכצ"ל כתוא. מכמר מה תוא שנפל למכמר אין עליו מרחמין אף ממונן של ישראל כיון שהישראל נופל בידם בעלילה כל דהו מעלילין עליו עלילות עד כי הרבה פעמים בא לידי סכנת נפשות הלכך עשה המסור אשר זמם לא קטלינן לי' דתו לא רודף הוא ואפי' בשעת רדיפתו למסור נר' אם יכול להציל עצמו באחד מאיבריו בסימוי עיניו או בחתיכת לשונו אסור להורגו וההורגו חייב מיתה הילכך בנדון זה מה שחזר בו ר' יואל ומסר את אפרים ובזה לא הציל את עצמו בשום דבר חייב בכל ענין לשלם לו כל הפסידו:
1