תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שמ״דTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 344

א׳^אארוכות סי' ל"ד קצרות סי' ר"ו. תשובת מיימוני לס' קנין סי' י"ב. ועל לאה שהיתה חולה וחילקה כל נכסי' במתנת שכיב מרע ואמרה בפני עדים כל נכסי לפלוני ופלוני חוץ ממה שנתתי לצדקה ומתה ושוב ראו מנכסים שלה ביד ראובן ותבעוהו קרוביה מקבלי המתנה והשיב להם ראובן היא נתנה לי במתנת שכ"מ קודם שנתנה לכם ואדוני דימה זה למתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין (ב"ב דף קנ"א:) וכיון דלא הקנתה לו בטלה מתנת ראובן כיון דלא הוי לי' קנין ועוד הרי חזרה בה כשאמרה הרי כל נכסי לפלוני ופלוני ולא הזכירה חוץ ממה שנתתי לראובן ודאי אלו מתנה שנתנה לראובן מצוה מחמת מיתה היתה דקאמרה וי דקא מייתא ההיא איתתא או בלשון אחר כיוצא בזה או שאמרה לו אם תמות^בבהכ"י אז וט"ס. או לאחר מיתה כל כה"ג יש כח במתנה אחרונה שנתנה לקרובי' לבטל מתנת ראובן דליכא למימר כל נכסים דקאמרה היינו שהם שלה עדיין ואין מה שנתנה לראובן כבר^גט"ס הוא אינו בכלל^דבהכ"י נפשי' וט"ס. נכסי' ולא בטלה אלא א"כ חזרה בה בהדיא זה אינו חדא מדהוציאה בהדיא מה שנתנה כבר לצדקה מכלל דכל מה שנתנה לאחרים ביטלה דומיא דצדקה שנתנה כבר ועוד אפי' מה שנתנה לראובן נכסיה מיקרי כל זמן שהיא בחיים דכיון דמתנא שכ"מ לא קניא עד לאחר מיתה א"כ נכסיה מיקרי ולא נפקי מרשותה עד לאחר מיתה אבל אם^הצ"ל לא. ציוותה מחמת מיתה הו"ל מה שנתנה לראובן כמתנת שכ"מ במקצת בקנין לגמרי דאפי' עמד אינו חוזר ה"נ היכ' דמשך שאמרה לו למשוך אין לך קנין גדול מזה או אם כבר ביד ראובן ואמרה קנה^וצ"ל מה. מי שבידך כיון שלא ציותה מחמת מיתה הוה לי' כמו מתנת שכ"מ בקנין ה"נ הכא כיון דברשותו הוה. ושלום מאיר בר' ברוך שיחי':