תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שמ״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 346

א׳^קארוכות סי' מ' מ"א: אשר שאלת על ברכת נטילת ידים בשחרית מתי יש לברך אותה. הילך לשון רב עמרם שהשיב לרבנא מאיר בריה דרבנא יוסף וששאלת על נטילת ידים כך ראינו שאותה נטילה של שחרית אינו עולה למנין שאותה נטילה של שחרית אינה עשויה אלא לעצמו שכשאדם ישן דידים עסקניות הן וממשמש בגופו לפיכך כשעומד ממיטתו אינו יכול לברך ולא לקרות ק"ש ולא להתפלל עד שיטול ידיו שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל ולכך מתוקנת אותה נטילה ומכאן ואילך אפילו נכנס לבית הכסא ויצא ונטל ידיו אין צריך על נטילת ידים אלא אשר יצר את האדם לבד ואפי' נטל לפירות דקיי"ל (חולין דף ק"ו.) הנוטל ידיו לפירות וכו' אבל לאכול לחם חייב ליטול ידיו ולברך על נטילת ידים דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים עד מכאן סמכו לנטילת ידים מן התורה (שם) עכ"ל^רשו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף קכ"ד ועי"ש. וכשמגיע תפלת המנחה שיש לברך על נטילת ידים למנחה כמו ליוצר כי איני יודע שום טעם מקובל לחלק בין תפלה לתפלה אבל לדברי תורה סגי באשר יצר ובהרבה^שבהכ"י חילוק מצינו וט"ס. מצינו חילוק בין דברי תורה לתפלה: