תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שס״חTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 368

א׳^סארוכות סי' ק' קצרות סי' מ"ו. צור ישראל יואל לתת ידך לאל ידידי הח"ר שלומיאל כנפש השואל ודורש שלומך וטובתך ובקצרה. אשיב את הנר' בעיני כי יפה כתבת לאסור המאכל שליבנו בביצה שנולדה ביו"ט דדבר שיש לו מתירין הוא ואפי' באלף לא בטיל (ביצה' ד' ד'.) וכן פסק רבי' אבי העזרי^עצ"ל והוסיף עוד משום דביצה בהתבשיל לחזותא ולטעמא עביד ולא בטל והא כו' וכ"ה במרדכי ריש ביצה ועי' ב"י סי' תקי"ג. הגר"ב. והא דמקשה מההיא דחולין (ד' צ"ז: או ד' ו'.)^פצ"ל אההיא. מההיא דמס' ערלה (פ"ב מ' י') דב' וג' שמות מצטרפין אלמא דצריכי צירוף דצריכי שיעור לתבל לא אמרינן כיון דלטעמא עביד לא בטיל י"ל התם איירי שנפלו לתוך תבלין של חולין ולא לתוך הקדירה דודאי תבלין לתוך תבלין לאו לטעמא עבידי וכן משמע פ"ב דע"ז (ד' ס"ו וע"ש בתוס' ד"ה תבלין) וההיא דשאור (ע"ז ד' מ"ט.) דאמרינן דאינו אוסר עד שיהא בו כדי להחמיץ לא קשיא דאע"ג דשאור לטעמא עביד^צבעי שיתן טעם. ולא בטיל אע"פ שיש מן ההיתר יותר ממאתים או יותר מאלף לא בטיל אבל אם.^קבהכ"י ליתא וט"ס. אין בו כדי להחמיץ בטל וכן יש לפרש נמי גבי תבלין דבעינן שיהא בו כדי לתבל וקל להבין. וכן חומץ בקדירה. לא בטיל אם יש בו כדי ליתן טעם אע"פ שיש מן ההיתר יותר מס' כיון דלטעם עביד: