תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שצ״זTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 397
א׳ומי שאינו רוצה להניח בביתו דחושש למבואות המטונפות וממתין להניחם עד שיבא לבית הכנסת במקום קדושה ונזדמן לו עניית אמן או יהא שמי' רבא או עניית קדושה בין תפלה לתפלה לפי עניות דעתי נ"ל שטוב לו לשתוק להיות שומע כעונה ויאזין בשמיעה ולא בענייה ואם שגה וענה אע"פ שמפסיק לדבר מצוה חוזר ומברך וכן נמי שמיע לי דאיכא דמפ' בשם ר"ת הא דאמר פ' הקומץ רבה דאדכרנא לעילא אמר רבה בר רב שילא א"ר חסדא סח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא שלח וכו' אביי ורבא דאמרי תרוייהו לאסח מברך אחת סח מברך שתים ומפ' לה הכי מברך שתים על של ראש על מצות תפילין ולהניח תפילין לא סח מברך אחת על מצות תפילין לבד על של ראש אבל להניח אינו צריך שהרי נפטר בשל יד שבירך עליה להניח ומי שמפרש זה הפי' מראה בדעתו שמי שאין לו אלא אחת של ראש מברך עליה ב' להניח ועל מצות תפילין ודבר זה לא מצינו בכל המטבעות שצריך שתי ברכות כי מה טיבען של שתי ברכות והלא אין לנו כיוצא בהן בכל המצות חוץ מברכת התורה שמברכין עליהן ג' ברכות אקב"ו לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר בנו ואע"פלבהכ"י הן וט"ס. או צ"ל אעפ"כ הן כו' ואין בהן כו'. שהן ג' ענינים אין בהן בכל אחת כאשר יש בשנייה לכן אותו המפ' לא פי' כלום ומן הדין אין לנו לחזור אלא על דעת רבו' הגדולים הגאונים דאינהו נהורי עלמא ואינהו הוו רגילי בהלכות תפילין ובעשייתן ובברכותיהן וכל הלכותיהן וכל דבריהם ע"פ הקבלה וכ"ש דמסתבר טעמייהו. ע"כ התשובה:
1