תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תכ״טTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 429

א׳מעשה אירע לבר מינן ומכל ישראל שהלך יהודי אחד מקלונייא ור' יוסף^ואולי צ"ל שמו. שהלך ליישוב אחד ובא לשוב לקלונייא לאשתו ולבניו^זצ"ל שהניח שם עם. נכסים שיש להן אחריות ומעת שיצא מאותו ישוב לא ראהו לא גוי ולא יהודי ולא יהודית לא חי ולא מת ולא נופל במים והרינוס היה רחוק מאותו ישוב חצי מיל והוגד ששלחו עמו שפחה אחת מאותו הישוב עד הרינוס וחזרה השפחה ולא הגידה דבר והוא לא שב לביתו ולא נודע בעדות גמורה מה נעשה ממנו והיו מעידים על גוים שהיו מסיחים לפי תומם שהרגוהו והשליכוהו במים שאין להם סוף ויש מעידים על גוי המסיח לפי תומו שחי השליכוהו למים ונתנו חרם בקלונייא והעידו כדברים האלה וגם ממגנצא העידו שהסיחו גוים שהושלך במים חי ונר' בעיני שאין לאסור האשה הזאת לינשא לאיש אחר מטעם מים שאין להם סוף שהרי מה שאמרו חכמים (יבמות ד' קכא.) מים שאין להם סוף אשתו אסורה היכא דאיכא עדות שנפל חי משום דסמכא אעדות ואמרה בדדמי^חעי' תוס' יבמות דף קט"ו ב' ד"ה וקאמרי הב'. כדאמר גבי מלחמה אבל היכ' דליכא עדות שראוהו נופל במים נאמנת לומר שמת כשאר נשים ואי משום שהגוי מסיח לפי תומו שנפל חי במים לא אשכחן שגוי נאמן לפי תומו להחמיר עליה אלא להקל דשרי משום עיגונא ועוד שגם גוי העיד שהרגוהו ואע"ג דאיכא עדות גוי נמי שחי הושלך שם מצאתי שפסק ר"י הלכה כר' יוחנן דכל עדות מת בעדות אשה לאו הכחשה היא (יבמות ד' קי"ח. ועיי"ש ברא"ש) וז"ל והקשו על ר' יוחנן ועלתה בקשיא ואע"ג דעלתה בקשיא עבדינן כותי' דקיי"ל כל היכי דתני תיובתא דפלוני בטלה מימרי' דההוא פלוני אבל היכי דקאמר קשיא לפלוני לא בטלה לגמרי וגם מצאתי לאחר כן סעד גדול לדברי דבעינן עדות שנפל למים^טצ"ל ואז ואי אמרינן מים שאין להם סוף אשתו אסורה מן הה"ג של רב יהודה גאון וזה לשונו^יבה"ג הל' יבום וחליצה. נפל במים שאין להם סוף בשני עדים ודאי מימת מייתי ולגבי ממון יורשין נחתי לנכסיו לגבי אשה אחמירו רבנן^כצ"ל עד דאמרי. וכ"ה בבה"ג. (אי דאמיד) סימני פדחחו וחוטמו ושאר סימנין שלו ועוד כתב והיכא דאתו בי תרי סהדי או אפי' חד סהדא^לצ"ל ואמר. ואי חזיתי להאי פלו' דטבע במים שאין להם סוף^מצ"ל כדמסיק בבה"ג אע"ג דאמר שהאי לי טובא ולא סליק לא שרינן לאיתתי'. פי' ומשמע דוקא דלא סליק אבל אם אמר שמת נאמן ושרינן לה: