תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תמ״גTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 443

א׳הגאונים תיקנו בשתי ישיבות בדין מורדות בין אמרה מאיס עלי בין אמרה בעינא לי' ומצערנא לי' שאפי' י"ב חודש אין משהין אותה (כתובות דף ס"ג:) אלא משתדלין לעשות שלום ביניהם ואם אינה שומעת נותנין לה גט לאלתר ואין מכריזין עליה ד' שבתות ופטור מכל מה שחייב עצמו התוספת והמתנות ואפילו אם תפסה מפקינן מינה אבל מנה ומאתים^עצ"ל ומה. שהכניסה לו בין נכסי צאן ברזל בין נכסי מלוג תקיימים חייב ליתן לה ואפי' לא תפסה מפקינן מיני' כך שלח רבי' שמואל בן רבי' עלי ראש ישיבה מבבל אל ה"ר משה מקיאו וכן כתב רב אלפס בשם גאון וכן השיב רבי' ישעיה מטראני שכך כתב בהלכות גדולות וכן כתב רב האי ואע"פ שאין לכוף את בעלה מכח הלכה מ"מ הגאונים הראשונים תיקנו שכופין את בעלה מיד ליתן גט ויותר מג' מאות שנה הי' בימיהם שכתב תקנה זאת אמנם^פצ"ל מן. זמן הכתובה לא כתב וכן כתב רבי' משה בר' מיימון (פי"ד מהל' אישות הל' ח'.) שכופין אבל כל כתובה הפסידה ובכל האנשים לא מיבעיא במוכה שחין וחביריו דבלאו הכי כייפינן ולפי הענין דכ"ש שומרת יבם שאם אינה חפיצה להתייבם שכופין את היבם לחלוץ. ותימא גדול שלא כתבו מזה ר"ת ור"י וכל הצרפתים שום דבר. העתקתי: