תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תנ״הTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 455

א׳העתקתי וזה לשון פ' הכותב

ב׳^במרדכי כתובות פ"ט סי' רי"ח. אמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל ומודה שמואל במכנסת שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו שאינו מחול מפני שידו כידה ובפ' מי שמת (בבא בתרא ד' קמ"ז.) אמר דבמתנת שכיב מרע אינו יכול למחול רב צמח פי' הטעם משום שיכול לומר עיינתי בחושבניי ולא פש לי גבי (ולא) מידי אי נמי מספקא לי אי פריעא הוא ויש להשיב א"כ אמאי תלה הטעם משום דידו כידה ועוד תשובה ופתרון וזקיני פי' הטעם משום דלא יצא החוב מכח המוכר או היורש דאי בעי האיך טעין אישתבע לי דלא פרעתיך לא יגבה אלא בשבועה הלכך יכול למחול והא דתנן בפירקין (כתובות ד' פ"ו:) אבל משביע את יורשי יורשיה ואת הבאים ברשותה דהיינו בעל המתנה כדפירש"י והכי מפורש בתוספתא דכתובות (פ"ט) היינו דוקא דקרקישו לי' זוזי וכתבו שטרא^גצ"ל בשמי'. בשמי דאז יצא^דצ"ל מכח: מכר המוכר כדאמר הכא ואי פיקח הוא וכו' ומתנת שכיב מרע אלמוה רבנן כדי שלא תטרוף דעתו עליו ועשאוהו כשל תורה (ב"ב שם:) ובמכנסת שטר חוב לבעלה טעמא משום דידו כידה: אביאסף