תשובות מהר"ם, דפוס פראג ק׳Teshuvot Maharam, Prague Edition 100
א׳ק. צור ישראל יואל, לתת ידך לאל, הה"ר שלומיאל, כנפש השואל, ודורש שלומך [ובקצרה] אשיב מפני הטרדה. יפה כתבת לאסור המאכל שליבנו בביצה [שנולדה ביו"ט] משום דהוי' דבר שיש לו מתירי' וכ"פ רבי' אבי"ה ז"ל. ומאי דקשי' [מההוא] דחולין (צ"ט ע"א) [ומההוא] דמס' עורלה (פ"ב משנה י') דתבלין שנים ושלשה שמות מצטרפי' אלמא דצריכי צירוף וצריכי שיעור לתבל ולא אמרי' כיון דלטעמא עעבידי טעמא לא בטיל י"ל דהתם איירי שנפלו לתוך תבלין של חוין ולא לתוך הקדרה דודאי תבלין לתוך [תבלין] לאו [לטעמא] עבידי וכן משמע בפ' בתרא דע"ז (ס"ו ע"א) וההוא דשאור (שם מ"ט ע"א) דאמרי' אין אוסר עד שיהא בו כדי להחמיץ לא קשי' דאע"ג דשאור לטעמא עבידי ולא בטיל ה"מ שיש בו כדי לחמץ אע"פ שיש מן ההיתר יותר מס' כיו דלטעמא עבידי לא בטיל אבל אם אין בו כדי להחמיץ בטל וכן יש לפרש גבי תבלין דבעי' שיהא בו כדי לתבל] וק"ל. מאיר בר' ברוך זלה"ה. ועל אודות הישוב [אם] שמעון ובניו טועני' חזקה שיש עמה טענה אז יש להם כח בישוב לגור שם [ולמחות] לכל מי שיבא לגור שם בלא רשות. אך אם ראובן יביא עדי' שהם מסורות ולפיכך לא היה רשאי למחולת [אין להם] חזקה משום דגזלן אין לו חזקה (ב"ב מ"ז ע"א) דאי לאו דאודו ליה הוי ממטי לי' ולחמרי' לשחוור אבל אם שמעון הוא מסור ובניו אינם מסורו' אז יש לבנים חזקה דבן גזלן יש לו חזקה היכא דאתא בטענת נפשי' ולא מכח אביו (ב"ב שם) ה"נ דבניו טועני' חזקה שיש עמה טענה יש להם חזקה. ושאר הדברי' ששאלתני לא אשיבך כי כבר נפסק הדין עפ"י גדולים ואין להרהר ואין לפקפק כי הם יודעי' מאיזה טעם פסקו ושלום מאיר ב"ב. ומה שכתבת' על החומץ [למה- לא יבטל מי עדיף מעיקרא כשהיה יין שאור של תרומה יוכיח דמעיקרא קודם שנעשה שאור בטל בק"א והשתא לא בטל אלא טעמא משום דמעיקרא לא עביד לטעמא כולי האי וקל להבין מאיר ברבי ברוך זלה"ה.
1