תשובות מהר"ם, דפוס פראג ק״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 104
א׳קד. יהי ד' עמו, שמואל קוראי שמו, וישא ברכה עד העולם ומן ה' ליהוי שלם החביב רבי שמואל אשר על החתום. נראה בעיני אע"פ שמתחלה היו שומרי' לפי הגולגולת אם דל אם עשיר מ"מ אחרי שכבר הוסבה השמירה לדין תורה כדאמר פ"ק דב"ב (ז' ע"ב) דמחשבי' לפי שבח ממון בתר השתא אזלי' ואם מתחלה שהיו גוים מושלים ומופקדי' על השומרי' שינו משפט יהודית לתת משפט אחד [לדל] ועשיר ופעמי' שהי' משני' אפי' מזה ככתוב מעבר עתה שהטילו [הדבר] עלינו לתת להם כך וכך ממון [תבאנה] לדין ואין לנו לשנות מדין של תורה דכל דבר התלוי בממון מחשבין לפי ממון ואין לומר כיון שהממון תחת שמירת עצמם שהיו שומרי' תחלה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט דהא אין תלוי בזה שהרי מתחלה כשהיו שומרי' כל א' בעצמו עפ"י העירונים כמו שהי' מצוים אותם והיו שם נשים וקטנים בני נכסים הרבה שלא היו שומרים דלאו בני שמירה נינהו תרצו לומר מעתה שאף לפי ממון לא יתנן כיון דמעיקרא הוי פטורי' וא"ת אה"נ א"כ יציבא בארעא וגיורא בשמיא יש שיש לו נכסי' הרבה ולא יתן כלום ויש מי שאין לו וצריך לתן הרבה והעני מה יתן מה שאי לו ודבר זה דומה למדת סדום (סנהדרי' ק"ט ע"א) משאן דאית ליה תורא לירעי חד יומא ומאן דלית לי' לירעי' תרי יומי בשלמא כשהיו שומרי' בעצמם אין לתמוה כלל דהשתא השמירה לפי הגופים שהם בני שמירה נינהו וכך גוף העני יכול לשמור כמו גוף העשיר ואדרבא יותר בטוב ותדע שאין לתלות שמירה [כאן] לפי ממון להיכא דהשמירה לפי הגופי' דהא אמר בפ"ק דב"ב (ח' ע"א) הכל [לכריא] פתיא ואפי' לרבנן ואי נפקי בכלוזא רבנן לאו בני מיפק בכלוזא נינהו ולא מצו רבנן למימר כיון דאי נפקי בכלוזא היינו פטורי' גם עתה לא ניתן או אם התחילו למיפק בכלוזא ושוב נמלכו ושכרו שכירי לכריא פתיא לא מצו רבנן למימר סוף דינא כתחלת דינא אחרי שמתחלה כי נפקי בכלוזא היינו פטורי' גם עתה בסוף דינא כשהשכירו שכירי לא נסייע להם. ונראה בעיני דבר פשוט כמ"ש ומנהג דינא הוא בכל הקהילות שפעמים כי נפקי בכלוזא לשמור על השערים אז יחד עני ואביון ואיש תככים שוים בה ולא ניכר שוע לפני [דל] ופעמים אח"כ מתפשרי' בממון אז מטילי' היהודי' הדבר ביניהם לפי שבח ממון. מיהו אם ראובן טוען טענת ודאי ששמעון מסר אותם ושינה הסדר להציל [עצמו] בממון חבירו ושמעון אמר להד"מ ישבע שמעון שלא עשה זה ושלום מאיר בר' ברוך ז"ל ה"ה.
1