תשובות מהר"ם, דפוס פראג קי״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 111
א׳קיא. ס"פ ראהו ב"ד (כ"ט ע"א) כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שאם לא יצא מוציא ואם [יצא אינו מוציא] בעא רבא ברכת הלחם של [מצה וברכת היין של קידוש] היום מהו כיון דחובה היא מפיק או דלמא ברכה לאו חובה היא ת"ש [אמר רב אשי] כי הוינן בי רב [פפי] הוי מקדשא לן כי הוי אתא [אריסי' מדברא] מקדש ליה. י"א דוקא למאן דלא ידע הוא מוציא דומי' דאריסי' דר"פ דהוי מקדש לי' דסתם אריס לא ידע לברך וכן משמע פ' ג' שאכלו (מ"ה ע"ב) שנים שאכלו מצוה לחלק וקאמר התם ה"מ בשניהם סופרי' אבל חד בור וחד סופר סופר מברך ובור יוצא ואין להקשות מהא דר"ה (ל"ד ע"ב) דא"ל לר"ג לדבריך למה צבור מתפללי' כדי להסדיר ש"ץ את תפלתו אמר להם למה ש"ץ יורד לפני התיבה א"ל כדי להוציא שאינו בקי א"לח כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי דהצם אגב שצריך להוציא שאינו בקי מוציא הבקי אבל כולן בקיאי' אין מוציא אותן והר' יצחק מווינא אמר שמוציא נמי מי שבקי וראי' מירושלמי פ' מי שמתו (ה"ג) כל מוה שאדם פטור פי' שכבר יצא אדם מוציא רבים ידי חובתן חוץ מברכת היין [והא תנינן כל שאינו חייב בדבר שאינו מוציא הרבי' ידי חובתן הא אם הי' חייב אפי' אם יצא מוציא] אמר רבי לוי שניא היא מה שאמר חוץ מברכת היין בברכת המזון קאמר דכתי' ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתייה ומי שאוכל מברך ומשמע מסקנא דאמר רבי מוציא את חבירו אע"פ הוא בקי.
1