תשובות מהר"ם, דפוס פראג קל״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 134
א׳קלד. ש"מ אבולי ואיסטרטיגי פלגא (ב"ב קמ"ג ע"א) [מכאן] ראי' שאם השר אמר מעצמו פלוני לא יתן מס אלא פלוני ופלוני יתנו שאותו [פלוני] פטור כיון שהשר פטר אותו אע"ג דהורגלו לתת מס בשותפות דהא הכא מעיקרא הוי יהבי [אבולי] טפי טובא וכיון דאמר מלכא לתנו בשוה אבולי ואיסטרטיגי יהבי כי היכא דאמר מלכא. מיהו דוקא היכא דאמר השר כך מעצמו אבל אם יהודי א' בקש ממנו לפטרו פטרו חייב לתת מס כדאמר בהגוזל בתרא (קט"ז ע"ב) שיירא שהיתה מהלכת במדבר כו' עד עמד א' מהן והציל הציל לאמצע אע"ג דאמר התם אם [אמר] לעצמי אני מציל הציל לעצמו הכא אע"ג דאמר כך הציל לאמצע משום דמה שהוא פוחת לו הוא מכביד לאחרים דאזלי' בתר אומדנא דמוכח כזה כי כך הוא דרך השרים אבל אם כבר פשרו עם השר ושוב בקש א' מהם לפטרו מחלקו נראה כהציל לעצמו ופטור. מיהו רבי' שמחה כתב אפי' כה"ג חייב והביא ראי' מדתני' בתוספתא (דב"מ פ"ח) השותפי' שמחלו [להם המוכסי'] מחלו לאמצע ואם אמרו בשביל פלוני מחלו לו והקשה פשיטא דאם מחלו להו מחלו לאמצע אלא הכי פי' השותפי' שבקש א' מהן מחול לו מה שמחלו לא' מהן מחלו לאמצע [אפי' פירשו לו דאין שותף חולק שלא לדעת חבירו ודרך השותפי' לטרוח בשביל חבריהם] ואם [אמרו] בשביל פלוני מחלנו פי' שמעצמו אמרו בלא שום פיוס שלא בקש מהן למחול לו מה שמחלו מחול [לו] ויש לדחות דרישא מיירי שבקש למחול סתם אע"פ שלא הי' שם אלא הוא מחלו לאמצע כיון שמחלו [סתם] אבל אמרו בשביל פלוני מחלנו לו אפי' ע"י [בקשתו מה שמחלו מחל לו] ומה שכתבתי שאם השר מעצמו הקיל על זה והכביד ע"ז הרשות בידו [ה"מ] קידם שנתפשרו עמו דומי' דאבולי ואיסטרטיגי דאמר מלכא קודם שנתפשרו ליתבו תרוייהו אבל אם כבר נתפשרו ושוב רצה לפחות לזה ולהוסיף לזה לאו כל כמיניה אלא יתנו כפי מנהגם שהיו רגילים לתן דשותפי נינהו ושותף אינו חולק שלא לדעת חבירו גם השר או המלך הבא לשנות את הדין אין שומעין לו ולא אמרי' בכה"ג דינא דמלכותא דינא דלאו דינא דמלכותא הוא [אלא גזילה דמלכותא כגון מכס שיאן לו קצבה דאמר בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ג ע"א) וב"פ ארבעה נדרים (כ"ח ע"א) דלאו דינא דמלכותא] ה"נ מיד כשנתפשרו נתחייב כל א' לתן לפי מה שיש לו ואם בא המלך להקל ע"ז ולהכביד ע"ז לאו כל כמיני'. ועוד יש לדחות דשאני הכא דלא היו שותפי' ממש אלא סיוע מסייעי בהדייהו קצת בלא מצות המלך כי המלך פטר את האיסטרטיגי לגמרי אלא מעצמן מסייעי אהדדי במקצת בסתר ונודע שוב למלך שכן היו עושי' אבל היכא שהן שותפי' לגמרי שכל א' נותן לפי ממונו יכול להיות דאפי' אם אמר המלך מעצמו פלוני לא יתן כלום אעפ"כ חייב דלפי מה שהוא מקיל לו מכביד על האחרים ועוד דשותף אין חולק שלא לדעת חבירו.
1