תשובות מהר"ם, דפוס פראג ק״סTeshuvot Maharam, Prague Edition 160
א׳קס. שאלו על נכפה א' והיה הגוי רוצה להאכילו דבר טמא לרפואה ונראה שהי' בו שרץ העוף והשיב ר' כי נכפה חולי [וכמכה] של חלל וכמה פעמי'] שמסתכן ונופל באש או במים ומותר אם הרפואה ידועה ואם אינה ידועה אין להתיר אע"ג דאמ' בפסחים (כ"ה ע"ב) [דרבינא] הוי שייף לברתי' בגוהרקא דערלה התם רפואה ידועה היתה. אפי' למ"ד התם (כ"ד ע"ב) להניח חלב של שור הנסקל ע"ג מכתו אסור מ"מ היכא דאיכא סכנה כגון [גוהרקי] דערלה דהוי שלא כדרך הנאתו [מותר] אבל בזה המעשה יכול להיות שהוא כדרך הנאתו ואסור כיון שאין הרפואה ידועה ולא דמי לאכילת חלב חי פ' כל שעה כדאמר פ' גיד הנשה (חולין ק"ב ע"ב) אכל צפור טהורה בחייה בכל שהוא במיתתה בכזית וטמאה בין בחייה בין במיתתה בכל שהוא. ואם ביטל הרופא את השרץ בס' מותר אע"פ שבטלו גוי [לכתחלה] כיון שלא בטלו ישראל אבל אם האיסור בעין אפי' כחצי שיעור אסור מה"ת כדאמ' ביומא (ע"ד ע"א) וכ"ש כזית בכדי אכילת פרס. והמחאת רפואה שמא א"צ [המחאה] כל כך כמו קמיע שאינו מומחה וחולה ביוה"כ שאנו מחמירי' קצת להצריך בקיאים.
1