תשובות מהר"ם, דפוס פראג ר״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 205
א׳רה. נדרשתי לאשר שאלתי על בת ישראל שידה אחת על הברזא וידה אחת לבקש אבן להכותה ואת הגויה והכניסה קצת בחבית הא למה זה דומה לעם הארץ שהושיט ידיו לגת ונגע באשכולת ואורו ליה רבנן לר' ירמי' כמ"ד אשכולות וכל סביבותיה טמאין והגת טהור (ע"ז ע"ה ע"ב) לפי שהאשכול שנגע בו ועליו משקה טופח הוי ראשון וסביבותיו שני מכאן ואילך טהור ואע"פ שהמשקה הולך קצת מדלא קא משני בשילהי ע"ז (שם) [הכא] ליכא משקה הולך [אלמא] אע"ג דהולך קצת טהור משום דמפסקי אותם אשכולות שהיו מוטלי' ביין וה"נ ל"ש מידי אירא התם איפסק אשכולות הכא לא מפסקי ולא מידי שראש הכרזא על דופני החבית מעבר אל עבר וזהו כחו בכונת יין ויאסר בשתייה כאותה ששנינו (ע"ז ס' ע"ב) מדדו בקנה ימכר אלא אי איכא לדמויי להא מדמינ' לההוא חביתא דפקעה לאורכה [אידרי ההוא] גוי חבקה ואמרי' (שם) אי דפקעה לפותיא מעשה לבינה קא עביד ואפי' בשתי' שרי ואע"פ שא"א שלא יצא היין דרך סדקין [כיון] שאינה מזומנת לפול חציה אילך וחציה אילך אינו אלא [כמדבק] שתי לבינות ה"נ כיון דהיתה הברזא תחובה כבר מעשה לבניה עשתה הגויה שהרי בלא כחה נמי אינה יוצאת מן החבית וזכר לדבר נוד מלא יין וגוי מניח ידו עליו ושוקע דלא אשכח ביה איסורא. ועוד שהעבריה היתה ידה על הברזא עם הנכריה בידוע שיסייעה לפי כח וכיון [שכח] ישראל מעורב בו מותר מדאמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפיכתו חמרא לא לסייע גוי בהדייכא דלמא אשתליתו ושדית' עלוהו (ע"ז ע"ב ע"ב) מכלל דאי לא אשתלי שריא וכהנה השיב ר"ת לרשב"א.
1