תשובות מהר"ם, דפוס פראג רי״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 219
א׳ריט. על הבן הנולד סמוך לחשיכה והי' נראה יום והיו נראים [ככבים] קטנים מאד נ"ל כי יש לסמוך על הככבים ולספק לכל הפחות [ולמול] למחרת כיון שלא יהי' למחרת לא יו"ט ולא שבת אע"פ שהיה הרקיע מזהיר כיום פעמים שאין מתחילן להחשיך כל כך אע"פ שהוא כבר לילה אע"פ שאין אור לבנה בתחלת הלילה כ"ש עם אור הלבנה אע"פ שלפעמים משתנים סדרי בראשית כדאמר (מועד קטן כ"ה ע"ב) אתחזי ככבי ביממא זהו כשהי' יודעי' בבירור שהיום גדול אבל סמוך לחשיכה אין לתלותו אלא בהוה. [ואשר] כתבת שהיו קטנים מאד אע"פ שי"ל שאם היה לילה הי' נראי' גדולי' ביותר כי מתוך ההלכה משמע דבשעת ראייתן יסמכו עליהן לענין איסור והיתר ומלאכת שבת ואפי' אין אנו בקיאי' בקטנים איך ראייתן ליחשב לילה על ידם בפחות משלשה לכל הפחות יחשב אותם כבינונים וג' מהן לילה ואין נ"ל דככבים קטנים דקאמר לסמוך עליהם לענין מלאכה בין לקולא בן לחומרא [היינו] ככבים ידועים כשיהי' לילה יהיו גדולים ודוקא לבקיאי' בשמות הככבים קטנים וידועי' מקום קביעותם מהני אבל שאינם מכירי' אותם לא. ועוד שהגדולי' שהיו נראי' גדולים בעת לידת הולד [מוכיחים] על הקטנים הנראי' [קטנים מאד שאינם מן הנראים] ביום. ואם לאלתר סמוך להוצאת ראש הולד חוץ לפרוזדור ראו הככבים נראה כי גם ראוי לחל עליו את השבת וכ"ש שאין כאן חילול אבל אם לאחר הוצאת ראש נשתהא שהות מרובה קודם צאת הככבים נראה דאין לסמוך על הככבים ואם לפי שיעור השיהוי דומה להם שהי' יום בהוצאת הראש אין להם אלא מה שעיניהם רואות ויהא נימול לשמנה אפי' יארע בשבת אפי' החזיר הראש ונשתהא לחזור ולהוציא עד הלילה. ואם יש ספק יהא נימול לט' אפי' יהא חול בשמיני.
1