תשובות מהר"ם, דפוס פראג רכ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 226
א׳רכו. איש חמודות הר"ר חיים פלטיאל אשר כתבת על ראובן ושמעון שהלוו על המשכון והיה המשכון ביד ראובן ותפסו השר ונלקח המשכון ושוב נתפשר עם השר שלו והחזיר לו גם אותו משכון ושמעון אינו חפץ לסייעו בפדיון המשכון כמו שפדאו מן השר כי אמר שמעון [שהשר] שלו מוחזק על שר ראובן שאם לא מיהר ראובן לפדותו הי' כופה את השר של ראובן להחזיר המשכון בחנם. נראה דאין לו לראובן אלא שכרו כמו שטף נהר את חמורו ואת חמור חבירו שלו הי' שוה מאה ושל חבירו היה שוה מאתים והניח שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו (ב"ק קט"ו ע"ב) וטעמא הוי כיון שהבעלי' יכולי' להציל ע"י הדחק דומי' דנסדקה הבית של דבש (שם) דמוקי לה תלמודא הכי אין לו אלא שכרו דמבריח ארי בעלמא הוא ואע"ג דאמר (ב"ב מ"ב ע"ב) שותף כיורד ברשות דמי לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים בשדה שאינה עשוי' לטע ופר"ח שאם ירד ונטעו בשדה שאין עשוי' לטע לא אמרי' ידו על התחתונה דכיון שהי' שותף לא הי' צריך לטול רשות מחבירו דהתם נמי אם נטע במקום שאין מגדל צמחים הניח מעותיו על קרן הצבי ולא יפרע לו השותף אלא אומדי' כמה אדם רוצה לטול בשדה זו לנוטעה והיינו דקאמר [כשדה] העשוי' לטע דבשדה העשוי' לטע נמי אמר פ' השואל (ק"א ע"א) אומדי' כמה אדם רוצה לטול בשדה זו לנוטעה ותו לא ה"נ שותף נותן לו בשאינה עשוי' לטע כמו כשעשוי לטע ובנדון זה נמי אומדי' כמה שמעון שהי' דר תחת השר מוחזק הי' רוצה לתן תחלה במשכון זה להצילו מיד שר של ראובן וכל כך נוטל משמעון שההנהוכמו ש"ש או ש"ח שקדם ברועים ובמקלות ובשכר שנוטל מבעל הבית מה שהנהו וכן פר"י בשר שאנס קרקע מישראל ופדאו ישראל אחר מידו בין שפדאו בדמים מועטים שאם לא הי' ממהר לפדותו שמא לא הי' חוזר באותן דמים לבעליו בין שפדאו בדמים [מרובים] שהי' חוזר כל שעה נוטל מבעה"ב מה שההנהו. מאיר בר' ברוך זלה"ה.
1