תשובות מהר"ם, דפוס פראג רל״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 237
א׳רלז. יורינו מורינו על אודות ראובן שיש לו חלק בבית ובחצר שמינית הבית והחצר ובאותה שמינית יש [בו] דין חלוקה דחהיינו שמינית בית שירש מאביו וחלק כ"ד אחר קנה [מאחיו שמעון ובחלק כ"ד אין בו כדי חלוקה ורוצה לחלוק ראובן עם השותפי' וללוי יש לו כמו כן דין חלוקה דהיינו חלק שמיני שירש מאביו וחלק כ"ד שקנה משמעון נמי] ועתה מוחה לוי לחלוק עם ראובן ואומר הואיל ובאתי מכח שנים איני חפץ שיהא חלקי ביחד כי [אם] אתרי מצרי כדי לבטל החלוקה כי איני חפץ בתקנ להיות שני חלקי יחד ועתה יורנו אם יכול למחות אם לאו ועוד יורנו מורינו כי הבית פתוח עתה לרה"ר לצד צפון ואם יחלקו הבית יצטרכו לפתחו למבוי אחד הסמך למערבו והחצר עומד לדרום הבית ובנין הבית עומד לצפונו סמוך לרה"ר טובא ואפי' אם הי' החצר והבית בנין שוה הי' אמה הסמוך לרה"ר שוה כפלים מאמה העומד' לדרומי כי זה רחוק מרה"ר וכ"ש שהבנין סמוך [לרה"ר] והחצר רחוק ממנו ואם נתן [בשוה] לכל א' לא היה הבנין עולה לג' אמות או פחות. עוד יורנו מורינו אם עובי החומה שאינה עומדת לסתור מכל וכל כי כל הבנין סמוך עליה אם היא מן החשבון כמו אויר הבית וחצר אם לאו ועוד יורנו מורינו אם מדת ששה טפוחים אם הוא למעלה מפרק העליון או למטה [ממש] מכוון ושלום תלמידי' שלמה, מאיר, יצחק בר' דוד.
1
ב׳תשובה איני כדאי ששלחתם לי בכך אך דעתי נוטה דלא מצי [לוי] למימר א"א בתקנת חכמי' להיות שני חלקי יחד דלא שייכא הא מלתא אלא היכא [דליכא] פסידא לאחריני והוא מוחזק כמו ששמעתי בשם ריב"א שהקשה פ"ק - דב"ק (ז' ע"ב) גבי הא דאמר ר' אחא בר יעקב אי שקלת [כדינך] שקול כי השתא ואי לא שקול כיוקרא דלקמי' והקשה ריב"א אמאי לא שקיל זיבורית [כדהשתא] לימא א"א בתקנת חכמי' שתקנולי בינונית ותירץ דל שייכא הא מלתא אלא היכא דליכא פסידא לאחריני והוא מוחזק וההיא דאיני ניזונת ואיני עושה (כתו' פ"ג ע"א) שאני התם מוחזקת במעשה ידיה מיהו הי' נראה לתרך בע"א דלא ישיך התם למימר א"א בתקנת חכמי' דלא ישיך אלא היכא [שתקנו התקנה לטובתו] אבל בינונית לאו לטובתו של מלוה נתקנה אלא לטובתו של לוה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין ולא מצי למימר אי יהבית לי חלקי במקום [אחר] שפיר ואי לא מהדרינא [חלקי] הבא מב' בני אדם למריהו ותצטרך לחלוק חלקי לשנים דבר פשוט הוא דכל כה"ג אמרי' לכי תהדר דלא אמרי' הא מהדרי' שטרא למריה אלא לאחזוקי בממונא כגון ההוא דפ"ק דב"ק (ח' ע"א) ופ' בתרא דכתו' (ק"ט ע"ב) בפלוגתא דאדמון ורבנן דהשתא ומה טענה דא"א בתקנת חכמי' אע"ג דליכא מאן דפליג עלה [ולאו] מחוסר מעשה הוא אפ"ה כתב ריב"א דלא אמרי' אלא להחזיק ולא היכא דבא להוציא מטעם זה כ"ש בנדון זה דמחוסר מעשה הוא ולא סברה פשוטה היא כל כך דהא איכא אדמון דפליג עליה בסוף כתובות דאפי' רבנן דאית להו האי סברא אפ"ה לא אמרי' לה כדי להוצחיא ול"ל נמי כיון דאתא מכח תרי מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו ניתב ליה ב' חלקי' בב' מקומות דהא לאו זכות הוא לו ואע"פ שחפץ בזה בטלה דעתו וההיא דכתו' יש להקשות אמאי אצטריך ללומר אליבא דרבנן ואי לא מהדרינא שטרא למרייהו דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיהו לימא מה מכר ראשון לשני ועוד מ"ט דאדמון אטו לית ליה לאדמון מה מכר ראשון לשני וכו' וי"ל ה"מ היכא דאית לי' לראשון זכות זה בודאי אז אמרי' מה מכר ראשון וכו' אבל התם ראשון נמי לית ודאי זכות זה אלא מספק דכל חד מדחי לי' לחברי'. וששאלת' לפי שהבית פתוח עתה לרה"ר ואם יחלוקו יצטרכו לפתוח אותו למערב וכו' לא יכלתי להבין ולעמוד על [אופן] דבריכם כי לא [בארתם] למה יש לו לחלוק אותו כך שיהא כל בנין הבית מצד א' [ומלואה] של חצר מצד אחר אדרבא פליג הכי מדרום לצפון ויהא לכל א' חלק בבית ובחצר וזה יצא בצפון וזה במערב כמ"ש ואפי' אם א"א להיות מפני שום טעם המעכב לחלוק כך אם שניהם מתרצי' לחלוק בע"א הכל כמו שירצו יעשו ואם זה אומר בכה וזה אומר בכה למה לא יטול זה בבית ובחצר וזה בבית ובחצר וזה לצפון לרה"ר וזה למערב לצד המבוי כדאשכחנא בארעא בחד גיסא נהרא ובחד גיסא ניגרא דפלגי ליה [בקרנא זול] (ב"ב י"ג ע"א) ועוד כמה וכמה ספיקות מסופקני בדבריכם ודברי זה הי' ראוי לבאר באורך צורת הבית ומתך כך יתחוור הדבר ויתברר הדין לאורו ואנא לאו בתווני דליבא יתיבנא אם לא לתבארו לי הכל ואז אתן דעת להשיב אי גמירנא גמירנא.
2